פרשת בלק לילדים
הוּא לֹא הִתְאַפֵּק, וּפָנָה בִּכְאֵב לֶ"חָפֵץ חַיִּים": "מַדּוּעַ מְנַעְתֶּם מֵאִתָּנוּ אֶת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל קַבָּלַת פְּנֵי תַּלְמִיד חָכָם?! הֲרֵי הָיִינוּ צְרִיכִים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵיכֶם בְּכָבוֹד גָּדוֹל!"
הוּא לֹא הִתְאַפֵּק, וּפָנָה בִּכְאֵב לֶ"חָפֵץ חַיִּים": "מַדּוּעַ מְנַעְתֶּם מֵאִתָּנוּ אֶת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל קַבָּלַת פְּנֵי תַּלְמִיד חָכָם?! הֲרֵי הָיִינוּ צְרִיכִים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵיכֶם בְּכָבוֹד גָּדוֹל!"
הוּא נִגַּשׁ מִיָּד לַמְּלָאכָה: הִזְמִין אֶת בַּעֲלֵי הַמִּקְצוֹעַ הֲכִי טוֹבִים, קָרָא לַקַּבְּלָנִים הַמִּקְצוֹעִיִּים בְּיוֹתֵר, וְהוֹרָה לָהֶם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בֶּחֳמָרִים הֲכִי יְקָרִים וְאֵיכוּתִיִּים שֶׁיֵּשׁ בַּשּׁוּק, כְּדֵי לִבְנוֹת אַרְמוֹן מְפֹאָר בְּאֵיכוּת גְּבוֹהָה מְאֹד
"בְּסֵדֶר", אָמַר שַׁבְּתַאי. הוּא הִתְיַשֵּׁב מוּל חַצְקְל הָעֶגְלוֹן הַמְנֻסֶּה, וְחַצְקְל הִתְחִיל לִבְחֹן אוֹתוֹ: "מָה עַל הָעֶגְלוֹן לַעֲשׂוֹת", פָּתַח חַצְקְל בִּשְׁאֵלָה, "אִם הוּא נוֹסֵעַ בַּדֶּרֶךְ, הָעֲגָלָה עֲמוּסָה בַּאֲנָשִׁים, וּפִתְאוֹם שׁוֹקַעַת הָעֲגָלָה בְּבֹץ וְהַסּוּסִים לֹא מַצְלִיחִים בְּשׁוּם אֹפֶן לְהוֹצִיא אוֹתָהּ מֵהַבֹּץ?"
הַצִּיּוּר הָיָה מְדֻיָּק וּמְיֻחָד מְאֹד. הַמֶּלֶךְ יָשַׁב וּבָחַן אוֹתוֹ הֵיטֵב, וּלְפֶתַע שָׂם לֵב שֶׁהַצַּיָּר לֹא סִמֵּן בַּצִּיּוּר חַלּוֹן אֶחָד שֶׁל הָאַרְמוֹן. "חָסֵר כָּאן חַלּוֹן", הִצְבִּיעַ הַמֶּלֶךְ עַל הַמָּקוֹם בַּצִּיּוּר. "הוֹ, זֶה חֵלֶק קָטָן מְאֹד בַּצִּיּוּר", הִסְבִּיר הַצַּיָּר, "מְדֻבָּר רַק בְּמִסְפַּר קַוִּים קְטַנִּים שֶׁלֹּא צִיַּרְתִּי"
נִכְנַס הַמְשָׁרֵת לַחֶדֶר וְהִסְתַּכֵּל מַה יֵּשׁ בּוֹ. בַּחֶדֶר הָיוּ כַּמָּה קֻפְסָאוֹת סְגוּרוֹת. הוּא פָּתַח אוֹתָן בִּזְהִירוּת, וְגִלָּה בְּתוֹכָן אוֹצָרוֹת יְקָרִים: כֵּלִים עֲשׂוּיִים מִזָּהָב, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת – אוֹצָרוֹת יְקָרִים שֶׁהוּא עוֹד לֹא רָאָה כְּמוֹתָם מִיָּמָיו. אֲבָל מַה שֶּׁהָיָה מוּזָר הוּא, שֶׁהָאֲבָנִים הָיוּ מְלֻכְלָכוֹת בְּבֹץ, הַכּוֹסוֹת הַיְקָרוֹת לֹא הָיוּ רְחוּצוֹת, הַכֹּל הָיָה מְכֻסֶּה בְּשִׁכְבָה דְּבִיקָה שֶׁל חֹל וְלִכְלוּךְ – עַד שֶׁכִּמְעַט לֹא יָכְלוּ לְהַבְחִין שֶׁמְּדֻבָּר בַּחֲפָצִים כָּל-כָּךְ יְקָרִים!
"הָבָה נִבְרַח", אָמְרוּ זֶה לָזֶה, וּבַהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּקְרְתָה לְיָדָם הִצְלִיחוּ לַחֲמֹק מֵחֲבוּרַת הַשּׁוֹדְדִים וְחָזְרוּ לָאַרְמוֹן. דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וְקָשָׁה עָבְרוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַמֶּלֶךְ. "אַבָּא, אַבָּא! חָזַרְנוּ אֵלֶיךָ!" קָרְאוּ הַבָּנִים אֶל אֲבִיהֶם
בֵּינְתַיִם עָמְדָה אִשְׁתּוֹ בַּחֲנוּת, וְלֹא הֵבִינָה מַדּוּעַ בַּעֲלָהּ עֲדַיִן לֹא מַגִּיעַ. הַחֲנוּת הִתְמַלְּאָה בְּקוֹנִים, וְהָאִשָּׁה לֹא הִשְׁתַּלְּטָה עַל הָעֲבוֹדָה לְבַדָּהּ. לְאַחַר זְמַן הִתְחִילָה לִדְאֹג. הִיא בִּקְּשָׁה מִמִּישֶׁהוּ לִשְׁמֹר עַל הַחֲנוּת, וּמִהֲרָה לְבֵית-כְּנֶסֶת לִרְאוֹת מַה קָּרָה לְבַעֲלָהּ. אוּלַי הוּא לֹא מַרְגִּישׁ טוֹב?
הֵבִין הָאִישׁ שֶׁכַּנִּרְאֶה בָּעֵשֶׂב הַמְיֻחָד הַזֶּה יֵשׁ סְגֻלָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. הוּא תָּלַשׁ בִּמְהִירוּת כַּמּוּת גְּדוֹלָה מֵהָעֵשֶׂב וְהִתְחִיל לָרוּץ בְּשִׂמְחָה לְכִוּוּן הָעִיר שֶׁלּוֹ, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לְכֻלָּם שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים
בטקסט המגילה נזכר שם העיר בשתי צורות: "שושן הבירה" ו"העיר שושן". החוקרים מניחים כי הביטוי "שושן הבירה" מציין את הרובע המלכותי שבתחומי העיר
הכירו את הממצאים הגאולוגיים מאזור ים המלח, ניתוח משפטי של חוקי התקופה ההיא והקבלתם למסופר בספר בראשית, ושמות עתיקים שנמצאו בכתבי בני קדם
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה