דבורי וקשטוק: פוסט-פורים שהפך אצלי לפוסט-טראומה
"הרגשתי כמו בטרייה שסחטו אותה בכל הכוח ואז סחטו עוד קצת. ואז מעכו אותה מכל הכיוונים כדי לגלות אולי נשארה עוד טיפת אנרגיה בפנים, ולא נשארה אנרגיה משום סוג שהוא". דבורי וקשטוק מסכמת את חג הפורים
"הרגשתי כמו בטרייה שסחטו אותה בכל הכוח ואז סחטו עוד קצת. ואז מעכו אותה מכל הכיוונים כדי לגלות אולי נשארה עוד טיפת אנרגיה בפנים, ולא נשארה אנרגיה משום סוג שהוא". דבורי וקשטוק מסכמת את חג הפורים
חיל האויר האמריקני פתח בהפצצה על עמדות צבא בשאר, אותן תפס בגדה המזרחית של נהר הפרת, לפני כמה חודשים. המטרה: לגרש אותו חזרה מערבית לנהר, לדיר א-זור. כך נראה "שחרור": פשוט החריבו את העיר, וגרשו את מרבית תושביה. צפו
איך הצליח דוד המלך להמשיך לצפות לטוב גם ברגעים הקשים? הרב ראובן אלבז בשיעור מחזק על האמונה בהשם בעיקר בעתות מצוקה, כיוון שדווקא אז ישועה גדולה ממתינה לך בפתח
רק בדצמבר האחרון הותקפה מסעדת "הכרמל" באמסטרדם בעקבות הכרזתו של דונלד טראמפ, כשמוסלמי עטוף בדגל פלסטין ניפץ את חלונותיה. בסוף השבוע אירע מקרה דומה. חקירה נפתחה
חשבתם פעם על הפעם האחרונה כקונספט? אם מנטרלים טראומת ילדות לא פתורה, תגלו שהסתכלות על דברים כאילו זו הפעם האחרונה שהם יקרו יכולה להיות רגע מכונן
איך בא לידי ביטוי הקשר בין עם ישראל לקב"ה? מה בין ברכות המצוות לברכות הנהנין? ולמה צריך להיות אכפת לי אם מישהו חטא?
הרגע הזה שהמורה מסתובבת אליך בפתאומיות, דברים שאני לא מבין בהם, ומה התעלומה של חיי?
האם במצב של שחיקה מומלץ תמיד לעשות הסבה מקצועית, או שאולי עדיף במקום זאת לפתח במקביל תחביב?
להבדיל מן הגויים, ששמים על עצמם מסכות של פחד ואימה, אנחנו נדרשים לשים על עצמנו מסכות שמחות ומצחיקות, כאלה שישברו כל מסך של עצב ושל דיכאון, כי מי יראה משהו מצחיק ולא יצחק פתאום?
לחן: שייע גרוס, הפקה: נפתלי משה שניצלער. האזינו לשיר החדש בביצוע של יואלי קליין וילד הפלא יוסף שאול שטראססער
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה