חזרה בתשובה - לא מילה גסה
עלינו להוציא את הביטוי מהארון, להסיר ממנו את הנפתלין, לנער מעליו את האבק, ולהשיב אותו למקומו המכובד והגבוה בלקסיקון שלנו. לא משנה מאיזה זרם או ציבור אנחנו, כולנו רוצים לעשות תשובה
עלינו להוציא את הביטוי מהארון, להסיר ממנו את הנפתלין, לנער מעליו את האבק, ולהשיב אותו למקומו המכובד והגבוה בלקסיקון שלנו. לא משנה מאיזה זרם או ציבור אנחנו, כולנו רוצים לעשות תשובה
"תנו רבנן. קטן היודע לנענע, חייב בלולב. לשמור תפילין, אביו לוקח לו תפילין. יודע לדבר, אביו לומדו תורה וקריאת שמע. תורה מאי היא? ‘תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב´ קריאת שמע מאי היא? פסוק ראשון"
כדי להעביר מסר של רצינות, יש לעזוב לדקות ספורות את כל העניינים האחרים ולהתמקד בפעולה הנדרשת מהילדים
והן עלולות לייצר בקרבנו הרבה איבה, שנאה ותחרות. כיצד ננטרל את עצמנו מכל אותן תחושות, ונדע לכבד את הזולת גם אם אינו משלשל לקלפי את הפתק הנכון בעינינו?
כשאנו שוהים במחיצת אדם מכובד, קשה לנו להתנהל באופן טבעי. יש גבול כמה זמן אפשר לחיות כך; קשה לחיות לאורך זמן כשכל תנועה נרשמת ונבדקת. תובנות מפרשת שלח
לא הכל נמדד בהצלחה או כישלון. הגיע הזמן להפנים שחשוב שנראה אצלנו נקודות טובות ונחזק את עצמנו
גיא הרגיש שדברים לא מתרחשים סתם-כך, וכי אין לו מה לעשות עוד בארץ הזאת. הוא לא זקוק לוויזה, ואסור לו להתחתן בשום אופן עם אותה גויה. הרגיש בכל עצמותיו הכואבות שעליו לנוס מן המקום הזה
כל יציאה ממשבר, מקושי ומהתמודדות כוללת בתוכה גם תהליך ודרך. עם זאת, לעתים אין לנו סבלנות לחכות. אז מה עושים כשכבר קשה לחכות, כשנדמה שהדרך לא נגמרת? רמז: התשובה בכותרת
כתוב בתורה שקיבלנו את התורה במעמד הר סיני לעיני מיליונים. כיצד אוכל לדעת שזה באמת קרה? (שו"ת)
שלל התיאוריות החינוכיות הופך לעתים את החינוך לחיצוני וטכני: מה לעשות עם הילד? איך לדבר איתו? כמה פעמים ביום לחבק? מה להראות לו כדי "לייצר" ילד ממושמע, ירא שמים, לומד ומשתף פעולה?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה