צו השעה: הדאגה לילדים
רבים טועים לחשוב שכל עוד הם הולכים בדרך התורה – זה מספיק. אך מה קורה בדור הבא?
רבים טועים לחשוב שכל עוד הם הולכים בדרך התורה – זה מספיק. אך מה קורה בדור הבא?
על דורנו זה, המכונה בפי הקבלה "דור העקב", נשמעות תלונות ללא הרף. האם אנו באמת כל כך גרועים? אם מישהו סובר שכן, כדאי שיקרא את הכתבה. נכונה לו הפתעה נעימה
מנהג כפרות, פיוס וסליחה, סעודה מפסקת, הדלקת נרות, הדברים האסורים והמותרים, החייבים והפטורים מהתענית, ואפילו בניית הסוכה בצאת המועד | כל מה שצריכים לדעת לקראת יום כיפור (ע"פ ילקוט יוסף)
כשמקיימים את מצוות התורה כיאות, ההנאה משולבת בחיי היום-יום ולא פוגמת חלילה את הנאות האדם, אלא רק משביחה אותן. אבל מי שישתה רק פטל - סופו שיגיע לצימאון עז וגם בתורה כבר לא יחוש טעם
האם אלוקים זקוק לטריטוריה מוגדרת כדי להשרות את שכינתו? הלא "מלוא כל הארץ כבודו", ויהודי יכול להתפלל בכל מקום בעולם - בקטמנדו ובמיאמי, ברוסיה ובניו זילנד. אם כן, מהי משמעות המשכן? תובנות מפרשת תרומה
ידעתי שאני לא יכולה לעבור על זה בשתיקה, גם אם זה יגרור פיטורין. "אני הולכת עכשיו הביתה, גם אם לא תאשרי", אמרתי ולקחתי את התיק. הרגשתי את המבט שלה מלווה אותי אל הדלת בשתיקה. ואז היא לחשה שלוש מילים
"הרחקתי לכת", הודה האב בעודו על ערש דווי. "אשמתי, בגדתי, זייפתי. היית למסית ומדיח, ונתתי פתחון פה לשונאי ישראל. בחטאו של אבא שהכניס ראשו בין גדולי ישראל, יצאתי אני לתרבות רעה". מעשה אמיתי
לאחר 25 שנים של ניסיונות כושלים, עדה וגבי מוטי הביאו לעולם את בתם רחל. לפני כן הרבתה עדה לפקוד את קברה של רחל אמנו, הרימה ראשה לשמיים ואמרה זהו אבא, איני יכולה יותר. תן לנו ילד. סיפור אנושי עם סוף מחזק
"בן, אמרתי שתפסיק עם זה מיד!", האב הרים את קולו. "אבל למה? זה שיר יפה, לא? אתה מכיר את המילים שלו? באיזו שפה זה? אה, בשפה של ג'ואיש? איך אתה מכיר אותו?", התקיף בן את אביו בשאלות, כרגיל. רוחו של ג'ק היתה סוערת
זו מצווה די פשוטה: כל אדם שאופה בצק צריך לקחת ממנו מעט, לשרוף בתנור ולזרוק לפח. בשנים האחרונות מתקיימים ערבי הפרשת חלה, במסגרתם מתכנסות נשים ועושות זאת יחד. מהי מהות הערבים הללו ומה מקור המצווה?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה