יהדות ואסטרונומיה מודרנית
אלמלא צרות האופק של המדע, הרי היו נפתחים לפניהם כל סודות הבריאה כולה ואז היו רואים באמת את הקשר הקוסמי הגדול המכתיב את חוקי הטבע
אלמלא צרות האופק של המדע, הרי היו נפתחים לפניהם כל סודות הבריאה כולה ואז היו רואים באמת את הקשר הקוסמי הגדול המכתיב את חוקי הטבע
"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה?" הִצִּיעַ הֶעָשִׁיר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי. "הָבָה וְנַעֲרֹךְ נִסָּיוֹן, שֶׁיּוֹכִיחַ מִי יוֹתֵר עָשִׁיר בֶּאֱמֶת". הִתְפַּלֵּא הֶעָשִׁיר הַשֵּׁנִי: "אֵיזֶה נִסָּיוֹן יָכוֹל לְהַרְאוֹת אֶת זֶה?"
כשאנחנו אומרים - "קבלה" אנחנו בדרך כלל מתכוונים ל"קבלת הארי זכרו לברכה". קבלה זו נסמכת על אדני הזוהר הקדוש ובאה לידי מיצוי בשיטת הכוונות של הרש"ש הקדוש
הסבלן דומה לאדם הנושא משא כבד - בעל מקצוע אמין אינו עוזב את חבילתו באמצע עבודתו. אפשר להבחין שבמקצועו הוא אף רוכש מוטיבציה להתמודד עם נושא קשה וחבילה כבדה, משום שבה מתבטאת המיומנות הייחודית שלו כבעל מקצוע
לעיתים, אחד מבני הזוג כועס, רוגז וצועק בעקבות מאורע פעוט - חפץ שנשבר, מאכל שנשפך, בגד שנקרע, מילה מכוערת שנאמרה. איך נמנעים מכך?
על עצם קיומן של חיות בממדים גדולים כאלה שהיו בעבר אין לנו כל עוררין. זה אכן ידוע בזוהר ובמקומות אחרים
במחקר גנטי שנמשך מספר שנים, נמצא גֶן משותף אצל כהנים ללא הבדלי מוצא; אשכנזים וספרדים, תימנים ותוניסאים
אחת מהתכונות הגרועות המצויות באדם, היא תכונת הכעס. לא רק התורה רואה בכעס תכונה שלילית, גם החברה האנושית דנה את הכעס כתכונה גרועה ביותר
מספר גדל והולך של תנועות דתיות חדשות הולכות ונהיות פופולריות בתקופתנו. היוגה והמדיטציה הטרנסנדנטלית הן הידועות ביותר
מדוע שמוטציה עיוורת תבחר פעם אחר פעם באופציה הנכונה (40 פעמים בנפרד, 2000 שלבים לכל הפחות) ליצירת אותם קולטי ראייה?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה