מסכת מועד קטן: דף כב - עמוד ב
בשיעור זה מבאר הרב אלי עמר את דף כב עמוד ב של מסכת מועד קטן: בסוגיה זו נדון על 11 הבדלים בדיני אבלות, בין פטירת אביו ואימו, לבין פטירת 5 הקרובים האחרים, אשתו, בנו, ביתו, אחיו ואחותו.
בשיעור זה מבאר הרב אלי עמר את דף כב עמוד ב של מסכת מועד קטן: בסוגיה זו נדון על 11 הבדלים בדיני אבלות, בין פטירת אביו ואימו, לבין פטירת 5 הקרובים האחרים, אשתו, בנו, ביתו, אחיו ואחותו.
בשיעור זה מבאר הרב אלי עמר את דף כג עמוד ב של מסכת מועד קטן: האם יש דיני אבלות ביום השבת? בעמוד זה ננסה לדייק את לשון המשנה שבת עולה ואינה מפסקת, וננסה לתלות מחלוקת בני יהודה ובני הגליל, הדיון האם יש אנינות (טרם הקבורה) ביום השבת.
בשם מי אמר רבי יהודה את דיני השני "מבוי הכלה לרחבה אין צריך פלוס" האם כשיטת רב או בשיטת שמואל? כיצד ביארה הגמרה את הדין בהווא אמינא וכיצד במסכנת הסוגיה?
בשיעור זה מבאר הרב אלי עמר את דף יט עמוד ב של מסכת מועד קטן: בעמוד זה נמשיך לדון בסוגיה האם הרגל מבטל גזירת שבעה, או שלושים ובאיזה אופן, ומה הפירוש יום שביעי עולה לו לכאן ולכאן, וכיצד נפסק להלכה, מתי מודים חכמים לשיטת אבא שאול? בסיום העמוד נדון במקור הדין למנהגי האבלות משך 30 יום (למעט אב ואם שזה עד י"ב חודש).
בשיעור זה מבאר הרב אלי עמר את דף כד עמוד ב של מסכת מועד קטן: בעמוד זה נעסוק בקבורת תינוקות ומאיזה גיל מספידים, כמו כן בהפסקת האבלות בשבועות, ראש השנה ויום הכיפורים.
בעמוד זה נדון בדבריו של רבי הונא, לחי שהוא ד אמות, צריך לחי אחר להתירו, באיזה סוג של מבוי מדבר רבי הונא? ב תרוצים של רבי הונא בנו של רבי יהושוע ושל רבי אשי.
האם ניתן לערב את רשות הרבים כיצד מערבים מבואות המפולשים, וכיצד מכרעת ההלכה מה נהוג בשערי העיר מחוצא, כיצד מערבים את העיר ירושלים, ובסופו של דבר כיצד מכרעת ההלכה.
בעמוד זה אנו חותמים את הפרק עם 2 משניות העוסקות באדם שיצא חוץ לתחום.בעמוד זה נלמד גם על דעתו של "אחרים" מי הוא? ומדוע נברא בכינוי זה?
מה החידוש בדינו של רב, מבוי שנפרץ במלאו לחצר, וכן מהו מבוי, העשר כנדל, מה הדין במבוי שצידו אחד אח ארוך וצידו השני קצר. האם מותר להשתמש תחת קורת המבוי?
על מי נאמר הפסוק "באהבתה תשגח תמיד", כמו כן נלמד כיצד לימד משה רבינו את התורה לעם ישראל והלקח הנלמד מכך, מי לימד את תלמידו 800 פעם ומדוע? ומה זכה בעבור זה?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה