זהירות ממחמאות מעליבות
לעיתים בן הזוג מחמיא לזולתו, אך תוכן המחמאה מהוה פגיעה. כאשר אומרים לאדם: "בזמן האחרון אתה בסדר" - מתכוונים לומר בכנות, שמרוצים ממנו. אך מקבל המחמאה אינו שבע רצון ממנה, משום שהוא סבור, שגם בעבר לא היה דופי בהתנהגותו
לעיתים בן הזוג מחמיא לזולתו, אך תוכן המחמאה מהוה פגיעה. כאשר אומרים לאדם: "בזמן האחרון אתה בסדר" - מתכוונים לומר בכנות, שמרוצים ממנו. אך מקבל המחמאה אינו שבע רצון ממנה, משום שהוא סבור, שגם בעבר לא היה דופי בהתנהגותו
בין מעלותיה של המחמאה נוכל לראות גם את ההשלכות החיוביות למניעת ביקורת של בן הזוג. משפחה שמחמיאים בה זוכה לאווירה טובה בין מרכיביה. רבים מהקוראים בוודאי ייזכרו במצבים מסוימים שבהם הם ביקשו להעיר ולבקר את בן הזוג, אך מנגנון פנימי עצר בעדם לאמור: לא כדאי עכשיו, לא כדאי עכשיו
המגמה לומר לזולת דברים שאינם תואמים למציאות, אך עשויים לסייע לו, מוזכרת במפורש במסכת כתובות דף ט"ז: תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה? . בית שמאי אומרים: 'כלה כמות שהיא'. בית הלל אומרים: 'כלה נאה וחסודה'
ההיתר והרשות, ולעתים קרובות גם המצוה, לומר דברים שאינם תואמים את המציאות, כדי להשכין שלום, אינם אך במקרה של ריב קיצוני או שנאת אחים
עד שאני בא להבהיר כיצד נהפכתי מאפיקורוס למאמין, עלי להשיב קודם על שאלה אחרת, כיצד הייתי מלכתחילה לאפיקורוס. התמורה בחיי החלה, כפי הנראה, רק אז, כאשר נתגלו הקווים הראשונים של תפיסת-עולם רוחנית בתוך תפיסתי החומרנית
כדי לקיים במחמאה מצות "ואהבת לרעך כמוך", עליה להיות תואמת לצרכיו של מקבל המחמאה - בסוג המחמאה, באיכותה ובתדירות שבן - הזוג מצפה לה
פנים מחייכות מביעות הערכה ופתיחות לאישיותו. פנים חתומות וחסרות הבעה, משדרות למעשה זלזול וחוסר הערכה, המעיקים על הזולת העומד מולו
לא רק את אישיתו, מצפה האדם שישבחו, אלא אף את הדברים השייכים לו, או הקשורים אליו
מדוע "נמאס לך"? למה אינך שבע רצון? איך זה שאתה מאוכזב? משום מה אתה חש ש"זה לא זה"?
פעמים רבות נמצאו כלים של אדם מודרני בשכבות קדומות מאוד - תופעה המפריכה את התאוריה האבולוציונית
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה