סיפור קצר: פיקוח נפש
"אי אפשר לדחות את העניין עד מחר!" שומע אני שוב את קולו של הזר, זהו עניין של פיקוח נפש
"אי אפשר לדחות את העניין עד מחר!" שומע אני שוב את קולו של הזר, זהו עניין של פיקוח נפש
מעודו לא שבעו עיניו מלראות את הגליל הענק. עם קצת מאמץ יכול היה להבחין בתווית המתנוססת בראש העטיפה
יום אחד, בעומדו ממתין בתור בסופרמרקט ענק, שם לב כי אדם הלבוש בבגדי כומר בוחן אותו שוב ושוב. לפתע ניגש אליו הכומר ושאל אותו...
כעיתונאי זה עניין של רגע אחד, ובעצם שבריר של שנייה, שבו אתה קולט שיש לך ביד סיפור מדהים. קלטת? תפסת. לא קלטת? פספסת
כשם שלחוסר מזון מתמשך יש השלכה מיידית על הזקוק לו - תחושת רעב, והשלכות לטווח רחוק - חולשה ורגישות למחלות, כך הן ההשלכות גם לחוסר הענקת רגשות ומחמאות
אם בן זוגי אינו מוצא לנכון להחמיא ולשבח אותי, מדוע אמצא עניין להביא אותו לכך?
חשיבותו של המפייס את העני, והמעניק לו את ההרגשה שהוא חש את סבלו, רבה יותר מנותן הצדקה
הבעל המנוח התגלה לאשתו ואמר לה: "העולם שבו את חיה הוא כמו ארץ גזירה, שלשם נשלחים האנשים בכדי להשלים עניינים מסוימים או לסבול על עבירות שעשו מקודם, העולם האמיתי הוא כאן"
אנשים מאמינים, רגילים לשמוע את הטענה שהאמונה היא לכאורה, סוג מסוים של מפלט מקשיי החיים. ובעזרת אמונה העולם נראה מאיים פחות
אצל מתאבדים ואנשים שמתו משתיה מופרזת מתחזקת ההילה כל לילה, כאילו הנשמה ממשיכה להתענות גם אחרי מות הגוף
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה