שפת הדיבור בלשון המקרא
הבחנה בלשנית מרתקת בין הסגנון המיוחד של לשון המקרא לדרכי הכתיבה בימינו. האם במקרא משולבת לפעמים שפת דיבור?
הבחנה בלשנית מרתקת בין הסגנון המיוחד של לשון המקרא לדרכי הכתיבה בימינו. האם במקרא משולבת לפעמים שפת דיבור?
התורה רוצה שכל אדם יעמיד שופטים ושוטרים בשעריו הפנימיים, שהרי יש לאדם כמה שערים אשר דרכם עובר מידע שבונה את אישיותו – שערי הראייה, שערי שמיעה, שערי הדיבור וכן הלאה. תובנות מפרשת שופטים
כוחו של הדיבור עצום. אך כבר גילו לנו רבותינו כי "מילה – בסלע, שתיקה – בתרי". על הכוח שמעבר למילים
בתוך דבריו, אומר משה רבנו משפט המלמד אותנו על כוחו של הדיבור, ועל האחריות למעשינו
אדם הזוכה לקדש את דיבורו - זוכה שדבריו יתקיימו. מהיכן נובע הכוח של הדיבור?
ברכה זו מופיעה בתורה בברכת הקב"ה לאדם ולחיות בעת בריאת העולם, וכן בציווי על הכהנים לברך את ישראל ברכת כהנים. עניינה של ברכה זו ביטוי של כח הדיבור הקיים אצל האדם לשנות את המציאות לטובה
מחשבות, מחשבות... מתרוצצות במוחנו ללא הרף. האם שמנו לב מה הן אומרות? ואף אם נטה אוזנינו ונשמע, האם באמת יש לנו אפשרות לנתב אותן ולשלוט בהן? שרה יוסף, מחברת הספר "במחשבה תחילה" חושבת שיש לנו אפשרות לעשות זאת, ואפילו די בקלות קבלו כיווני מחשבה
מיודענו החביב והמיומן, דפק על השולחן וביקש את רשות הדיבור, וכהרגלו בקודש כאשר עמד מול ציבור חילוני הוא פתח את הדרשה במשפט המחץ שלו: "עזריאל מורגנשטרן זיכרונו לברכה לא מת!!! הוא חי".
נדהמנו לראות את שיתוף הפעולה של הילדים בתענית הדיבור המשפחתית שיזמנו: הם לא רבו אפילו פעם אחת, הגדולים עזרו לקטנים בלבישת הבגדים, הזכירו להם לברך ברכת המזון, וגילו אחריות בכל נושא אפשרי
בפרשת הצרעת מרים מלמדת אותנו כמה מסרים חשובים, על כוח הדיבור והמחילה
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה