לזרוק את החמץ, לא את הילדים
ארץ ישראל מקיאה מתוכה עוברי עבירה, ולמרות זאת, התורה מדגישה שיהודים הגרים בארץ – דין אחר להם. ואיך זה קשור לניקיונות של פסח? (רמז: לא קשור לסילוק ילדים בעת שטיפת הרצפה...)
ארץ ישראל מקיאה מתוכה עוברי עבירה, ולמרות זאת, התורה מדגישה שיהודים הגרים בארץ – דין אחר להם. ואיך זה קשור לניקיונות של פסח? (רמז: לא קשור לסילוק ילדים בעת שטיפת הרצפה...)
קשיים רבים ניצבים לפני בני הזוג בבואם לחזק את הקשר הרוחני ביניהם. אז איך עושים את זה?
לכולנו, כאמהות המופקדות על הבית, הזכות והחובה לבקש על הילדים, על הבעל, על שלווה בבית, על פרנסה בכבוד, על התעלות בקשר הזוגי, על צמיחה רוחנית... על מה לא בעצם? אוה הכימיאן מזכירה לנצל את סגולת החודש
חודש אדר בפתח, ואיתו מבצבצת לה בעליזות השמחה. כיצד נוכל להיות מאושרים, והאם ניתן להגיע לשמחה גם כשהמציאות אינה מאירה לנו פנים? קבלו מספר נקודות למחשבה, שיעלו לכם חיוך על הפנים
"הכל תלוי במזל" (תיקוני זוהר צט,ב). "אמר רבא: חיי (רפואה), בני (שידוכים), ומזוני (פרנסה), לא בזכות תלויים, אלא במזל" (מס´ מועד קטן כח,א).
בריינדל תלתה את הכבסים ורחצה את ידיה הסדוקות והכואבות במים קרים. גבה דאב עליה אך מה בכך, פרנסה יש לה - ברוך ה´, ומה לה כי תתאונן
"כבוד הרב, מדי שבת אני שומע אותך מברך את העולים לתורה ובסיום הברכה אתה מאחל להם שיזכו לנחת-כשר מכל יוצאי חלציהם. אני לא מבין, נחת זה נחת, מדוע להצמיד לו תעודת כשרות?"
כולנו חווים קשיים בחיים - פרנסה, זוגיות, פוריות, בריאות ועוד. הניה לוברבום מסבירה שיכולת העמידה שלנו בקשיים אינה נעוצה ברמת הקושי – אלא בפרשנות שאנו נותנים לכך במחשבתנו. הפכו את הקשיים להזדמנויות
עול החיים מלווה אותנו כל הזמן, אדם לעמל יולד, הטרדות והדאגות יהיו מנת חלקו עד יומו האחרון, אם זה בעיות של פרנסה, בריאות, חינוך, תלוי לפי התקופות, אם כן, כיצד אפשר בכל זאת ליהנות ממהלך החיים?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה