דבר
אוהד מושקוביץ - ברכת הבנים
אוהד מושקוביץ בשיר "ברכת הבנים". צולם בתכנית "אומן באמונה", ערוץ הידברות.
פרקי חינוך: יחס נכון לירידות ועליות בעבודת ה'
הטעות הראשונה מתרחשת כאשר חושבים שהנפילות הם דבר שפל וגרוע, שלא היה אמור לקרות בכלל
שיטה מומלצת בחינוך: תענוגים רוחניים במקום תענוגים גשמיים
כל אדם חייב שיהיה לו בחייו הנאה ועונג מסוימים, וזה מה שמחזיקו בבריאות הנפש. ואילו אנשים שנאלצו לעסוק לאורך זמן רק בדברים שאין להם הנאה בהם, נכנסו בהכרח לדכאון
אין להעניש את ההורים על התנהגות בנם
קשר עם הורים הוא דבר רצוי, כאשר הוא נעשה באופן נכון, היינו כשהוא בנוי על שותפות הדדית, ומטרתו לאחד כוחות חינוכיים כלפי התלמיד. אך אם המחנך 'מעניש' את ההורים במקום את בנם, זה כבר לא הוגן
על האמונה הפנימית של המחנך במתיקות התורה
אם המחנך יתעקש וישדר זאת ללא הרף, בסופו של דבר גם התלמידים "יידבקו" בתענוגים אלו, וילמדו בהדרגה למצוא בהם טעם
מי אשם במצבו העגום של הנוער?
ישנם מחנכים המנסים לגלגל את האחריות על כתפי התלמידים, באומרם משפטים כגון: "כשאין לתלמיד רצון - שום דבר לא יעזור". האם הם צודקים?
להעיר לקצב על הריח הרע או לבטל את השיעור
מידי יום ביומו, מספר המגיד שיעור, אני זוכה להעביר שיעור בגמרא לכעשרה בעלי בתים. דברי התורה חביבים מאד על השומעים, אלא שיש דבר אחד שמפריע מאד לציבור, ולי בעיקר: בכל יום מגיע אל השיעור קצב שנודף ממנו ריח נורא
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה