זוגיות בסבר פנים יפות
פנים מחייכות מביעות הערכה ופתיחות לאישיותו. פנים חתומות וחסרות הבעה, משדרות למעשה זלזול וחוסר הערכה, המעיקים על הזולת העומד מולו
פנים מחייכות מביעות הערכה ופתיחות לאישיותו. פנים חתומות וחסרות הבעה, משדרות למעשה זלזול וחוסר הערכה, המעיקים על הזולת העומד מולו
הָאִמָּא הַשְּׁנִיָּה חָשְׁבָה שֶׁהִיא כְּבָר יְכוֹלָה לָלֶכֶת הַבַּיְתָה – הֲרֵי הִיא כְּבָר שָׁמְעָה מַה צָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת עִם יֶלֶד שֶׁלֹּא רוֹצֶה לֶאֱכֹל! בְּכָל-זֹאת נִכְנְסָה גַּם הִיא אֶל הָרוֹפֵא, וְסִפְּרָה לוֹ שֶׁגַּם הַיֶּלֶד שֶׁלָּהּ לֹא אוֹכֵל כְּלוּם. אָמַר לָהּ הָרוֹפֵא: "אִמָּא יְקָרָה, אַתְּ חַיֶּבֶת לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו שֶׁל הַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ וּלְהַכְנִיס לְתוֹכוֹ אֹכֶל בְּכֹחַ. בַּהַתְחָלָה תְּנִי לוֹ מַנְגּוֹ מָתוֹק, שֶׁיַּכְנִיס לוֹ טַעַם טוֹב לַפֶּה, וְאַחַר-כָּךְ תַּמְשִׁיכִי בְּמַאֲכָלִים
לֶעָשִׁיר הַזֶּה הָיְתָה בַּת, וּכְשֶׁבָּגְרָה הִצִּיעוּ לוֹ שִׁדּוּךְ בִּשְׁבִילָהּ. הֶחָתָן שֶׁהֻצַּע לוֹ הָיָה עָנִי מָרוּד, וְהוּא שָׁמַע בְּהִתְפַּעֲלוּת רַבָּה עַל הֶעָשִׁיר הַמֻּפְלָג שֶׁעוֹמֵד לִהְיוֹת הַ"שְּׁוֶער" שֶׁלּוֹ. בִּמְיֻחָד הִתְעַנְיֵן הֶחָתָן בְּמַה שֶּׁשָּׁמַע עַל אֹסֶף הַכֵּלִים הַנָּדִיר וְהַמְפֹאָר שֶׁבְּבֵית הֶעָשִׁיר
כאשר אדם מחזיק בתעודת זהות מזויפת של עצמיותו, הרי זה מקור לסכסוך פנימי בלתי פוסק. רק תעודת זהות אמיתית תאפשר לו לחיות בהרמוניה רוחנית מתוך אושר של אמת
פַּעַם הִגִּיעַ אֶל בֵּית-הַמָּלוֹן סוֹחֵר בְּשֵׁם מֵאִיר. מֵאִיר הִתְגּוֹרֵר בִּכְפָר קָטָן, וּבִכְלָל לֹא הִכִּיר אֶת כָּל הַשִּׁכְלוּלִים שֶׁל הָעִיר הַגְּדוֹלָה. הוּא הִתְפַּעֵל כָּל-כָּךְ מִבֵּית הַמָּלוֹן, וּבִמְיֻחָד מֵהָאֲרוּחוֹת הַטְּעִימוֹת וְהַמְגֻוָּנוֹת שֶׁהֻגְּשׁוּ בְּכָל יוֹם בְּשָׁעוֹת קְבוּעוֹת. מֵאִיר אָכַל בְּתֵאָבוֹן רַב וּבְהִתְפַּעֲלוּת, כִּי הוּא לֹא הִכִּיר לִפְנֵי כֵן אֶת כָּל הַמַּאֲכָלִים הַמְעַנְיְנִים
יַעֲקֹב הִתְקַדֵּם לְעֵבֶר הַשַּׁעַר, וּנְשִׁימָתוֹ נֶעֶצְרָה מֵרֹב הַפְּאֵר וְהֶהָדָר שֶׁהִתְגַּלּוּ לְפָנָיו. הוּא דָּפַק, וּמְשָׁרֵת פָּתַח לְפָנָיו אֶת הַשַּׁעַר הָעֲנָק וְהַמְפֹאָר. יַעֲקֹב הִתְקַדֵּם פְּנִימָה, וְלֹא שָׂבַע מִלְּהִתְבּוֹנֵן בְּמַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת. הוּא נִכְנַס אֶל הַטְּרַקְלִין, הִבִּיט בַּתְּמוּנוֹת הַיְקָרוֹת, בַּנִּבְרֶשֶׁת הָעֲנָקִית שֶׁהִשְׁתַּלְשְׁלָה מֵהַתִּקְרָה, בַּשָּׁטִיחַ הַמְפֹאָר
הִרְגִּישׁ הָאַרְיֵה שָׂבֵעַ. אֲבָל הַשָּׂבָע הַזֶּה הִסְפִּיק רַק לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, וְאָז הִתְחִיל הָאַרְיֵה לִהְיוֹת שׁוּב רָעֵב. שׁוּב קָרָא לַחַיּוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלָיו מַהֵר
"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה?" הִצִּיעַ הֶעָשִׁיר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי. "הָבָה וְנַעֲרֹךְ נִסָּיוֹן, שֶׁיּוֹכִיחַ מִי יוֹתֵר עָשִׁיר בֶּאֱמֶת". הִתְפַּלֵּא הֶעָשִׁיר הַשֵּׁנִי: "אֵיזֶה נִסָּיוֹן יָכוֹל לְהַרְאוֹת אֶת זֶה?"
כשאנחנו אומרים - "קבלה" אנחנו בדרך כלל מתכוונים ל"קבלת הארי זכרו לברכה". קבלה זו נסמכת על אדני הזוהר הקדוש ובאה לידי מיצוי בשיטת הכוונות של הרש"ש הקדוש
במחקר גנטי שנמשך מספר שנים, נמצא גֶן משותף אצל כהנים ללא הבדלי מוצא; אשכנזים וספרדים, תימנים ותוניסאים
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה