מוקדם ומאוחר בתורה
איך ניתן לייחס לתורה חיסרון בולט בנוגע לסדר הזמנים, בשעה שעל סדר בכתיבה מקפידים אפילו ספרים פחותי ערך שהתחברו על ידי בני אדם?
איך ניתן לייחס לתורה חיסרון בולט בנוגע לסדר הזמנים, בשעה שעל סדר בכתיבה מקפידים אפילו ספרים פחותי ערך שהתחברו על ידי בני אדם?
מדוע מותר ליהנות בשבת מתאורה חשמלית המופעלת באמצעות שעון-שבת, ואילו ליהנות בשבת מכלי התקשורת אסור גם כאשר הם מופעלים באמצעות שעון-השבת? (שו"ת)
מנגנון מיוחד עורך בקרה בלתי פוסקת כדי לזהות כל שגיאה בייצור ולתקן אותה מיד. ולחשוב שעיר הקידמה הזו מתוכנתת באופן שתשכפל בעצמה את עצמה על כל שכלוליה… זה הרבה מעבר ליכולת תפיסת בן אנוש. וכמה תאים כאלה יש בגוף האדם?
בניגוד לרושם הראשוני, שכדי לראות את עומק החכמה הטמונה בטבע יש להתבונן בתגליות מדעיות חדישות ורועשות, לאמיתו של דבר די גם בהתבוננות בדברים שגרתיים בעולם כדי לראות בבהירות מוחלטת את יד ה', שליט ומחולל הבריאה הנפלאה
בתקופת המקרא הייתה חברון אחת הערים הגדולות בארץ, ואף הייתה בירת ממלכתו של דוד בשנותיו הראשונות למלוכה
עקב טעויות בכשרות העופות, התקבל המנהג להכשיר רק את מה שנהוג לאכול
מליצה והומור הם תכונה אופיינית לעם היהודי. מסע מרתק בעקבות השימוש המעניין בלשונות מליצה בספרי רבותינו, סגנון שמתגלה כקדום ביותר - עוד מתקופת הנביאים
נקודת האיזון שתוארה אצל אברהם אבינו: גם כשהמציאות עדיין לא ממש "חיים כבקשתך", ניתן עדיין לשנות את תחושתנו באמצעות הדגשת הנקודות החיוביות שבהווה, או בהתייחסות לדברים הטובים יותר שקרו לנו
מידת הענוה דומה לגזע העץ המצמיח את כל ענפי המידות הטובות. האדם העניו מפתח בקלות ובמהירות תכונות חיוביות כמו נעימות וטוב לב, אהבה ורגישות לזולת. והוא מתגבר בקלות רבה יותר מהאחרים על רגשות שליליים כמו כעס, קנאה, שנאה, רדיפת כבוד ושאר תאוות.
האם מצוות טעינה שנאמרה בחמור - "לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם, הקם תקים עִמו" - קיימת גם במכונית?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה