איה קרמרמן

אז במה אנחנו, הנשים, טובות? בלהראות שהכל בסדר, בלחשבן – וגם בלהתרצות, בלראות דקויות, ובעוד כמה דברים חשובים יותר או פחות

לישון בבית זה פסה. בעל תשובה מגלה שעומדות בפניו מספר אופציות, כולן נראות לו הזויות ואיומות, ובכולן לא כלולה נוחות המיטה והכרית שלו

הוחלט שהינוקא בן ה-17 יפדה את התינוק בן ה-15. ואיפה בשם השם אני מוצאת קערת כסף מספיק גדולה שתכיל את ה-1.85 מטר של המתבגר החביב שלי? בסך הכול נשמע הגיוני

האמת, מעל הרצון לראות אותך יש פחד. פחד לפגוש אדם כל כך קרוב, שהלב אוהב במלוא המרץ, ובכלל לא מכירים. איך מחבקים אדם כזה? איך מדברים איתו?

כל פעם אני בטוחה שעשיתי עבודה עם עצמי, ניתוח להוצאת קוצים, וכל פעם זה מפתיע אותי מחדש שנשארה חתיכה בפנים

"ילד אחד אמר לנו: 'הלוואי והייתי עשיר. הייתי מחלק לילדי הרחוב אוכל, תרופות, בגדים, מקום מחסה'. אם ילד רחוב שאין לו דבר מוכן לחלוק איך אנחנו, שיש לנו הכול, כאלה חמדנים?"

הלוואי שהייתי מצליחה למצוא נקודות טובות במי שצורב אחרים בסתר מקלדת, בשם חופש הביטוי והדעות. הלוואי. אבל כרגע, כל מה שבא לי זה לשכוח את מה שהם כתבו

אם כשהוא הולך, המורה מתנער ומזלזל בצער של הילד, הילד מבין שהוא לבד, ובפעם הבאה הוא יטפל בזה בעצמו, בחוסר בשלות מחשבתית ובחוסר שיקול דעת בוגר

אומנם אי אפשר לראות את העתיד, אבל אנחנו כן יכולים לשנות. אנחנו יכולים להוריד את המגננות, להסיר את הגשמיות של היקרים לנו ולזקק מתוכה את האור שלהם ואת החשיבות שלהם בחיינו

האם גם אנחנו, בלי לשים לב, השחלנו למשפחה ילדים נוספים שאנחנו לוקחים איתנו לכל מקום? התשובה היא לפעמים