הכרעת ספק על פי פסוק בעלייה לתורה
האם אכן אוכל להשתמש בפסוק זה שהזדמן לי בעלייתי לתורה, או שאין לכך משמעות אלא זה סתם גורל ו'ניחוש'...?
האם אכן אוכל להשתמש בפסוק זה שהזדמן לי בעלייתי לתורה, או שאין לכך משמעות אלא זה סתם גורל ו'ניחוש'...?
"ראה נא - הסביר שמעון - המצוות שקיימת, היו כרוכות בעימותים ומחלוקות נוראיות; את הגבאי פלוני זרקת מבית הכנסת בבוז, ואת האחר ביזית ברבים, וכו' וכו'... ובקיצור, נהגת ממש כ'קורח', וככזה, אני מסופק אם מגיע לך השכר?..."
השוטר עומד ומודיע לי בתקיפות: "אני מיד רושם לך דו"ח על עבירה פלילית חמורה! אתה נקנס כאן ועכשיו באלף דינרים ירדנים!!"
נתקפתי בזעזוע וחרדה. במעונו של העשיר הכל כבר מוכן ומזומן לקראת האירוע המלכותי, הטבח טבוח והיין מזוג, מלצרים, מנורות ורמקולים... אבל השאלה מנקרת בליבי - כיצד נוכל לערוך אירוע 'לכבודה של תורה', בביתו של יהודי הנשוי לנכריה, ירחם ה'?!
הבחור התרגז מאוד, וחמתו בערה בו, והוא נסע חזרה ל- - -שכונת בית וגן, והוריד את הזקן בדיוק באותה צומת בה העלהו לרכבו, ונסע לדרכו. נורא ואיום!
עכשיו כבר החלטתי להפעיל לחץ כבד על אשתי, דרשתי הסבר ברור - איך יתכן ששלושת ילדנו הינם מלוכסני עיניים?! מהיכן הגיעו העיניים הללו?!
אם האישה יודעת על הצדקה – האם זו עדיין נחשבת למתן בסתר? והאם מותר לאדם לספר דברי לשון הרע לאשתו?
האם יש לדאוג לנעול את מתחם החנייה הפרטי שלי, כדי למנוע את החוטאים מלחלל שבת ברשותי; או שמא מאחר ואיני עושה שום מלאכה, ולא נותן להם שום כלי עזר לבצע בו את חטאם, אם כן לא קיימת עלי חובה לסגור את החנייה לפני שבת?
החסידים ספרו על מה שקבלו מן הרבי, אך העגלון הפתיע את כולם – "אני קבלתי מהרבי יותר מכולכם!"
כאשר פתח את דלת החדר בו ישב גדול הדור, נפל ארצה מתעלף. בני הבית ניסו לעוררו אך אז פתח האורח בצעקות וזעקות נוראות, נפל לרגלי החזו"א וביקש ממנו שימחל לו
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה