מה לא עשינו בשביל הילד הזה? למה הוא מצער אותנו?
אנחנו מצווים בעשייה ובהשתדלות, אבל לא הכול בידיים שלנו. אנחנו אחראים על מעשינו, אבל לא על תוצאות המעשים
אנחנו מצווים בעשייה ובהשתדלות, אבל לא הכול בידיים שלנו. אנחנו אחראים על מעשינו, אבל לא על תוצאות המעשים
עקב ליקויים חמורים שנמצאו בפותח סתימות מהיר דגם "ציקלון", מזהיר משרד הכלכלה והתעשייה את הציבור לא להשתמש במוצר
כיצורים חברתיים, כולנו נוטים כל הזמן לסווג זה את זה בקטגוריות שונות, החל מדעות פוליטיות דרך תרבות עדתית וכלה בנראות פיזית. אלא שיש מי שיוצא כנגד זה, ובעשייה יוצאת דופן של הפצת סטיקרים בעלי משמעות "אחרת", תרתי משמע
לרגל יום העצמאות: משרד התעשייה והמסחר ערך בשבועות האחרונים תחרות בה השתתפו עשרות אלפי גולשים והכתיר את "ההמצאה של המדינה". וייז, כיפת ברזל, דיסק און קי או הטפטפות - מי הגיעה למקום הראשון?
לידור אזולאי מירוחם הוא בעל נגרייה שמבין מה באמת חשוב להשיג בעולם הזה: אחת לחודש, אזולאי ואביו מקדישים שלושה ימים לצורך עשייה שכל כולה חסד, ובונים מטבח שניתן כתרומה לאנשים נזקקים. "החלטתי לתרום מטבח אחד בחודש כדי שגם למי שאין את היכולת, יוכל ליהנות ממטבח חדש"
מי שמסיים את יום העבודה שלו בערך כך - שישמח. כנראה שהיום שלו מלא בעשייה חיובית למען אחרים
"עצתי לכן, נשים יקרות, היא לעזור לבנות האלה שידן אינה משגת לגידול הילדים, לתרום ולהירתם לעשייה של המחלקה המדהימה הזו בהידברות. זו זכות גדולה בפני עצמה"
מתחושת חידלון של: "מה, זה מה שעשיתי היום?", חשתי לפתע מרוממת ומתעודדת. נולדו לי פעולות חדשות ששדרגו לי את היום לעשייה משמעותית וערכית. מעין גאוות יחידה: כן! זה מה שעשיתי היום! מוריה בטור תשיעי בסדרה
הדברים הקשים ביותר לעשייה בעולם, מתי אתה מתוסכל? ואיך כותבים שמיכה?
האם יתכן שיש מצב שונה, לא של הימנעות מעשייה, אלא של פעילות הורית שמטרתה, איך אפשר להעלות זאת על הדעת, הורדת כל השידוכים של הילד באופן גורף?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה