הסוכרייה שנזרקה מעזרת הנשים שברה את המשקפיים של הגבאי. מי ישלם?
הגבאי תובע כעת את זורקת הסוכרייה לשלם עבור הנזק. הזורקת טוענת כנגדו: 'הדבר אירע שלא במתכוין ובדרך שמחה, אך אם ההלכה מחייבת לשלם עבור נזק שכזה, אשלם את מלוא דמי הנזק'
הגבאי תובע כעת את זורקת הסוכרייה לשלם עבור הנזק. הזורקת טוענת כנגדו: 'הדבר אירע שלא במתכוין ובדרך שמחה, אך אם ההלכה מחייבת לשלם עבור נזק שכזה, אשלם את מלוא דמי הנזק'
אף אחד לא הפר את השקט ששרר. קמתי ממקומי והסתובבתי. לא עצרתי לרגע, לא נתתי לעצמי לחשוב על שאירע, רק רציתי להתרחק. פתחתי בריצה מהירה. הגשם החל יורד, שוטף את פניי. או שמא היו אלו דמעות. דמעות של עצב מהולות בשמחה. עצב על המקום אליו הגעתי. שמחה שאני בדרכי החוצה. מועמד אחד עשר בתחרות הסיפור הקצר של הידברות לשנת תשע"ה
'אין שום בעיה, אך עליך לשלם את שכרנו, כי אילו היית מודיע על הביטול בזמן סביר יותר, ולא יום לפני האירוע, הרי שהיינו נשכרים לנגן בשמחה אחרת'
לכל אחד יש ימים שמתאים לקרוא להם "ימי בין המיצרים", בהם אנחנו מרגישים כמו עלה נידף ברוח או כמו גל שמתנפץ על המזח. ואתם בטח שואלים: איך מביאים את השמחה? התשובות בטור האישי החדש של דניאל מזרחי
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה