כיצד מקרבים לתורה?
כדי למנוע מחלוקת, ולהצליח בזוגיות ובחינוך הילדים, פעמים יעלים עין כאילו הוא נרדם. תמיד ינהלם בנחת, באהבה ואחווה, ולא ידקדק עמם על כל צעד ושעל
כדי למנוע מחלוקת, ולהצליח בזוגיות ובחינוך הילדים, פעמים יעלים עין כאילו הוא נרדם. תמיד ינהלם בנחת, באהבה ואחווה, ולא ידקדק עמם על כל צעד ושעל
אחד המזיקים הגדולים לקשר הבריא בין בני הזוג, הוא הריחוק הבא מתוך הרגל הדדי משעמם ושגרת חיים משותפים. דבר אשר תוצאותיו ההרסניות יכולות להגיע להחלפת רגשות טהורים של אהבה, ברגשות דחיה ומיאוס
הגדרת האהבה: תשוקה טהורה שלאהוב יהיה נחת-רוח. מילוי תשוקה טהורה זו גורמת עונג רב לאוהב המעניק, הרבה יותר מהנאת האהוב המקבל. וכגודל טרחתו, וריבוי הנחת-רוח הבא לאהוב כתוצאה מעמל וטרחת האוהב, כן גודל עונג האוהב.
לא פעם נשמעת הטענה, בפרט מבני זוג ותיקים: "אני יודע שהכל נכון וצריך לוותר ולהקריב למען השלום. אך מהיכן אקח את הכוח להתמודד?"
גם כאשר אתה בטוח לחלוטין שרעייתך טועה בטענותיה כלפיך, הקשב לה, ושמע את טענותיה. אולי יתברר לך לפתע שהצדק עמה?
בחיבורו הגדול "משנה תורה" מפתיע הרמב"ם את הקורא השטחי בכך שאינו מעניק הדרכה שוה לשני בני הזוג, אלא דורש מהבעל דרישות שונות מהאשה, ומהאשה דרישות שונות מהבעל
ברור ששני ראשי ממשלה במדינה אחת לא יוכלו לנהל כראוי את ממשלתם והיא תתפרק ותיפול במהירות. אולם שני שרים, כמו למשל שר החוץ ושר הפנים באותה ממשלה, לא רק שיוכלו לתפקד כראוי, הימצאות שניהם דווקא הכרחית לתפקודה התקין של הממשלה
אין זה סוד שאחד הנושאים הכאובים ביותר בחייהם של רבים בדורנו, הוא משבר הנישואין. בישראל, זוג אחד מכל שלשה זוגות נשואים עושה את דרכו לבית הדין. והרי יש זוגות רבים שסובלים ואינם מגיעים לבית-הדין מסיבות שונות. כמה אם-כן חיים בשלום ובאושר אמיתי עם בן/ בת זוגם?
הקשר הנוצר בין בני הזוג ברבות השנים, נותן את התחושה שהם יכולים לדבר ביניהם "על הכל". האמנם? האם יש לגלות את כל המחשבות הכמוסות? הרב שמחה כהן מספר לבני הזוג כל מה שכדאי ולא כדאי שיספרו האחד לשני
יש התמהים על הוראת התורה במקומות אחדים, שלא לחבר שני פריטים מסוימים יחדיו. למשל, לא לבשל בשר עם חלב ובוודאי שלא לאכלם יחדיו; לא ללבוש בגד שיש בו צמר ופשתן...
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה