אפרת ברזל: מה זה באמת להיות פרפקציוניסטית?
משום מה אנחנו מבלבלות לפעמים את הרצון לשמח את אמא, או לרצות שהיא תהיה גאה בנו, עם תנאי פרפקציוניזם קשוחים מולה
משום מה אנחנו מבלבלות לפעמים את הרצון לשמח את אמא, או לרצות שהיא תהיה גאה בנו, עם תנאי פרפקציוניזם קשוחים מולה
בשלב מסוים, הוא כנראה איבד אמון בעצמו וביכולותיו, וסיגל לעצמו דפוס שאומר שדברים חייבים להיעשות פרפקט, בלי שום פשלות. גם כשדברים באמת נעשו בצורה טובה, הוא לא האמין לעצמו
למה לא כדאי לבחור בדרך של השלמות? מה בפרפקציוניזם גורם לנו לעצור?
דווקא הפרפקציוניזם, הרצון לשלמות, נובע מחוסר בערך עצמי, ועלול להוביל את האדם לדיכאון. דרך האמצע נוצצת פחות, אך רק בה אפשר להרגיש את ההתקדמות
כשהפרפצקיוניסט מגיע להישג מושלם - עלול הדבר להיות בעוכריו. אמנם, הרגשתו נהדרת והוא חש סיפוק ופורקן, אך רגשות אלו יוצרים אצלו התניה בין תחושה טובה להשגת שלימות
איך מזהים פרפקציוניזם, מתכון לחיים טובים, ואיזו הודעה משאיר אבא במשיבון
קשה להגיע לפסגה ולהניף עליה את הדגל הפרטי שלנו. קשה מאוד. תשאלו את הפרפקציוניסטיות. כשהתביעה להצלחה טוטלית מופנית כלפינו עוד מהילדות המוקדמת, ההורים הופכים למלווה צמוד של חיי השעבוד לניצחון והמדרון חלק ואכזרי מתמיד. אנחנו לא באמת מוכרחות להיות מושלמות. בואו נאפשר לעצמנו פשוט לטעות
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה