סיפור לשבת: קשה סילוקן של צדיקים
"שוב נכנס האיש לחדרו, פרק את חבילותיו ודרש בלא שמץ בושה מהרב הצדיק: "תכין לי כוס תה"
"שוב נכנס האיש לחדרו, פרק את חבילותיו ודרש בלא שמץ בושה מהרב הצדיק: "תכין לי כוס תה"
מול הפרסומות שמציגות חוצפה של ילדים כלפי הוריהם, איפה המבוגר האחראי שידפוק עם היד על השולחן? אנחנו כל הזמן מצקצקים בלשון, מתלוננים על הדור החוצפן, על ירידת הדורות, אבל היי, מה איתנו? איפה האחריות שלנו לקום ולרוצץ את ראש הנחש שמנסה להכניס לנו בדלת קדמית את הרעה החולה הזאת?
מבוכה בקרב הקהילה היהודית בארצות הברית: ראש הממשלה שמייצג מדינה יהודית, בחר לסעוד בפרהסיא במסעדה שמגישה פירות ים ובשר חזיר
במשך שעתיים השחיתו פורעים ערבים את חלקת גור בבית העלמין בהר הזיתים. המשטרה לא פעלה נגדם
כמה זמן לוקח לחזור לה', ולחזור לעצמי? יש מי שיאמרו מסע חיים שלם. אני אומרת ששיר אחד שלם של "לפעמים", 3:52 דקות בדיוק. מדור "שיר מומלץ ביום" בשיר שאתם חייבים לשמוע
סיפורה של ילדה שלא תמיד שמה לב שהיא פוגעת באחרים, אך לאט לאט לומדת לבקש סליחה...
עיקרון יסודי הוא שאין אדם יכול לאהוב את זולתו, אלא אם כן יאהב את עצמו תחילה
בכל ההיסטוריה, שמאז בריאת העולם, לא היה דור חשוף כדורנו. החברה בימינו חסרת כל גבולות, וכל מה שנועד להיות פרטי ונסתר מן העין, הופך להיות חשוף וציבורי. מה עלינו לעשות על מנת להשיב את הבושה ללחיים?
אחת התופעות המביכות המתרחשות עם אנשים בזמן שמשוחחים איתם או מפתיעים אותם, היא הסמקה. כיצד ניתן להתגבר על הבעיה? מה, למעשה, גורם לאנשים להסמיק? הניה לוברבום במאמר שיוריד לכם את הצבע האדום מהלחיים
"אתם יודעים", פנה הגנב לשופטים, "כמה עבדתי קשה כדי להצליח לגנוב? אתם יודעים איזה מביש זה לטפס על מרזבים ומעקים, ובכלל, יש לכם מושג איזו בושה הייתה לי כשנתפסתי? כבוד השופטים, מגיע לי הקלה בעונש...". תובנות מפרשת משפטים
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה