ב. מיכאל / ידידי הלוחם
ב. מיכאל: "לאחר שחוויתי פרידה כואבת מידיד יקר שנפל לפני מספר שנים בעת שירותו הצבאי, כתבתי את השיר כתפילה ונחמת הלב"
ב. מיכאל: "לאחר שחוויתי פרידה כואבת מידיד יקר שנפל לפני מספר שנים בעת שירותו הצבאי, כתבתי את השיר כתפילה ונחמת הלב"
אריאל חזן: "דמעה חמה יורדת אל האדמה/ ירושלים למה את כה עגומה?/ הוי אריאל, אריאל. רד לנו מן השמיים/ אנחנו מחכים לך כבר, יותר מאלפיים".
יעל טוביה: "מעולם לא ידענו את האור/ לא מרגישים את עוצמת האפילה/ מתגעגעים אליך, הילדים/ מחכים, נושאים תפילה, ושיר/ געגועים לגאולה"
נעמה דוויק: "זהו שיר שנכתב והוקדש לבחורה שהתחזקה ואמצה לעצמה אמונה וערכים, ומה שהניע אותה במיוחד היתה המחשבה על דור העתיד שהיא עומדת להקים"
שירה כהן: "כמי שמקורבת בכל ליבה אל נושא השואה, כתבתי את השיר לאות הזדהות עם אחת מן הניצולות - ששכלה את אחותה בת השבע, בסלקציות באושוויץ"
בתחילת דרכה התנגדה בתוקף לכיסוי ראש - היום זו המצווה החביבה עליה, מדוע הייתה רוצה לפגוש את דבורה הנביאה, ועל מה היא מתחרטת? שרון רוטר, זמרת ויוצרת שמשיקה כעת אלבום חדש בשם 'נושמת לאט', עונה על 'השאלון המאתגר'
בת שבע לור: "בלב חורשת עד, על סלע אחד/ ישב לו אדם, והקשיב/ עלים שוחחו, עצים סוככו/ שאון עיר נדם, מסביב".
ב. מיכאל: "את השיר הזה חיברתי על ההרגשה הנפלאה שאני חש, בשבתות ובחגים, ובהתאם למה שאמרו חז"ל שהשבת היא מעין עולם הבא. כולי תפילה שאור זה ילווה אותנו גם לימי היום יום"
אריאל קינן: "שיר זה נכתב כחלק מסדרת שירים על העיר ירושלים, ומתוך חיבתי היתירה כלפיה"
מימי כהן (בת 11): "ובזמנים הקשים, כשנראה לך שאין חוף מבטחים, כשהשמיים מתכהים, ואין סוף לעננים - אז נשאתיך אני. כן ילדי. העקבות - הן עקבותיי שלי"
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה