כל אחד ו"האתון" שלו
בפרשת השבוע, בלק, אנו נפגשים בפרופיל ההתנהגותי המוזר והמפליא של בלעם הרשע, אשר הכיר את האמת ונפגש עמה, בקרבה הגדולה ביותר שגוי יכול להגיע אליה
בפרשת השבוע, בלק, אנו נפגשים בפרופיל ההתנהגותי המוזר והמפליא של בלעם הרשע, אשר הכיר את האמת ונפגש עמה, בקרבה הגדולה ביותר שגוי יכול להגיע אליה
לאורך מאות בשנים הצליח העם היהודי לשרוד כמיעוט קטן הפוסע כנגד הזרם. כיצד הוא עשה זאת? העם היהודי, מסתבר, לא חדל לרגע להאמין בביטחון מוחלט בנכונות דרכו. מה איתנו? האם גם אנו יכולים להאמין במאת האחוזים שמה שאנו רואים זו אכן המציאות הנכונה? האם יש בכלל דבר כזה "אמת מוחלטת" שאנו יכולים להיות בטוחים בה?
זה קרה באותו יום חמישי של חודש דצמבר שנת 2008. הוא יצא מביתו לכיוון עבודתו בבית העלמין, שם לפתע חש ברע והובהל לבית החולים. התקף לב. הרופאים לא נתנו לו הרבה סיכויים, ולאחר 6 מכות חשמל הם קבעו את מותו, בעודו שרוע על מיטת הטיפולים, נשמתו נפרדה מן הגוף, ומאז הוא עבר טלטלה רוחנית אדירה ועוצמתית, אשר שינתה את חייו מן הקצה אל הקצה, סיפורו המרתק והמדהים של אשר ביטון, על הביקור הלא צפוי לו זכה ממלאך המוות ופמליה של מעלה. לקרוא וכן להאמין
רבבה של אנשים, בתוכם גם אלפי יהודים, קיבלו את חייהם במתנה בזכות התפילין של דייוויד מילר, וליתר דיוק, בזכות מסירות נפשו לא לאבד מצווה יקרה זו
האמת והשלום הם ערכים נעלים ביהדות. אך מה קורה כשיש התנגשות ביניהם? בפרשתנו נמצאת התשובה המפתיעה
מעשה בעשיר שיצא לשוק, ופתאום נקרעו לו נעליו. הביט ימין ושמאל ומצא בקתה רעועה שעליה התנוסס שלט "סנדלר". נכנס אליו, וביקש שיתקן את נעליו הקרועות. את ההמשך המעורר אף אחד לא יכול היה לנחש
אני מסתובב ליד הר האפר, ליד הררי הנעליים והשערות, ואיני מסוגל לקלוט במוחי את גודל הזוועות... מילה אחת ניצבת מול עיניי הדומעות: איך? איך ילודי אישה, שהצטיירו בעולם כ"נאורים", התנהגו יותר גרוע מחיות טרף?
השאיפה האנושית "להיות אדם טוב" מניעה אותנו כמעט בכל דבר שאנו עושים. כדי להגביר את ההנאה האמיתית מהחיים, עלינו להבחין בין "טוב חומרי" לבין "טוב רוחני"
היא קיבלה רבבות נשים בחיוך תמידי, התמידה בהפרשות חלה מדי שבוע והכינה ריבות אתרוגים עבור מעוברות ועקרות ברחבי העולם. מי היתה הדמות המלאכית שעזבה אותנו בפתאומיות והשאירה אחריה שובל של זיכרונות? חמש שנים לפטירתה של הרבנית שהיתה אם לכל נשות ישראל
פרשתנו מספרת את סיפורו של קרח, אציע לפניכם אספקט מסוים, שבסופו נבין שקרח אינו רק דמות מקראית היסטורית. קרח זה אני, אתה ואת, ובעצם כולנו. תובנות מפרשת השבוע
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה