מ. חדד / עצמאות
מ. חדד: "וכל זה בתוכי/ כשקול תשואות נדם/ כי השחרור / הוא לא תלוי באדמה - אלא באדם"
מ. חדד: "וכל זה בתוכי/ כשקול תשואות נדם/ כי השחרור / הוא לא תלוי באדמה - אלא באדם"
מ.ד: "את השיר הזה כתבתי בגין הרהורים ותהיות על ה'אני' הפנימי שלי ועל הגבול הדק שבין ענווה לגאווה. קראתי לו 'איש' משום שהוא מבטא את המובן האנושי והאישי, שבכל אדם ואדם".
יצחק מלול: "את השיר הזה כתבתי לאחר שנים רבות מיום שחזרתי בתשובה. ה' זיכני לרכוש 'כבוד' בתחומים רבים שידי נגעה בהם, אבל בסופו של דבר ראיתי שכבוד של 'כוחי ועוצם ידי', בעצם בעכרי ופוגע בי. מניסיונות רבים שכאלה, חיפשתי ומצאתי שאין כבוד אלא למלך הכבוד"
מירי כ.מ, מתל אביב: "את השיר הזה כתבתי בעקבות משבר משפחתי שנגע מאוד לליבי, והוביל אותי לתפילות מעומקא דליבא ולקרבת אלוקים עזה. ב"ה הניסיון עבר חלף לו, אך את התפילות שחצבתי מצור ליבי באותה תקופה - לא אשכח לעולם"
מ. חדד: "שיר זה נכתב בימי הנעורים, הכל כך מבולבלים. בהם, מצד אחד כל הזמן רוצים להתקדם, מצד שני - אותו הלהט החיובי, לעיתים עלול להפיל ולמשוך אותנו למטה. ובכל זאת, במבט לאחור, אני מבינה שדווקא באותם ימים, נסללה אט-אט הדרך לחיים אמיתיים ולבנייה אישית"
ש. תרצה: "ואני לפניך - גואלת את עֲבָרִי מידי המקטרג/ על רקע השמיים הכהים מאוד/ נראה אורם של הכוכבים - מובטח"
ש. תרצה: "התחושה היתה שהשירים 'נכתבים דרכי', ולא שאני כותבת אותם. הרבה פעמים, לקח לי בעצמי - זמן להבין אותם"
רבקה גולדברג, מודיעין עלית: "מי זה בהינף של יד - צייר לי שם ענן? מי זה שערבב גלים - בעומק של הים? מי זה שסובב עולם - בחום וקור, וסתיו? מי זה שבונה עצים - אחרי שחול נרטב?"
רבקה: "יש לי מאות שירים, ואני שמחה שסוף סוף ניתנה לי הזדמנות להעלות אותם מן האובך, ולהאיר אותם באור חדש. לכל שיר יש את ההשראה שלו, לא יכולה לזכור בדיוק - ממה ומתי"
הדס דואני: "השיר נכתב במהלך התוודעותי לעולם הקסום של לימוד פנימיות התורה, מתוכה זכיתי אף להבין כי לכל פרט בעולם - לכל צבע וצורה, ואף בקווי אישיותו וגופו של האדם - יש משמעות עמוקה. גילוי הדברים מילא את נפשי בהערצה ובאהבה כלפי אדון הכל, האין סוף ברוך הוא"
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה