סיפור

בליל הסדר התבטא האדמו"ר: "דרך ארוכה עשו הדגים כדי להגיע עד אלינו". ולחסידים מסיגעט הפטיר: אתם לא הבאתם השנה דגים, לכן הגיעו הדגים לכאן...

מרים מימוני נולדה בכפר גרמני נידח בשם ליזל בנדר. מאז שהיא זוכרת את עצמה היו לה תהיות ומחשבות על נקודת האמת בחיים. זהו סיפור חייה המרתק של אישה אשר כרתה עצמה משורשי עמה הגרמניים ובחרה להכות שורשים חדשים כיהודייה, באדמת ארץ הקודש. "אחרי שהתגיירתי, נטשה אמי לחלוטין את הכנסייה"

אֵיךְ שֶׁהֵם מִתְוַכְּחִים הֵם שָׁמְעוּ דְפִיקוֹת בַּדֶּלֶת: "תּוּק! תּוּק! תּוּק!" שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָמְדוּ בַּדֶּלֶת וְשָׁאֲלוּ: "סְלִיחָה, אַתָּה יָכוֹל בְּבַקָּשָׁה לְהַשְׂכִּיר לָנוּ אֶת הַחֲמוֹר? אֲנַחְנוּ רַק צְרִיכִים לְהָבִיא קְצָת חוֹל מֵהַבִּקְעָה וּנְשַׁלֵּם לְךָ עַל זֶה.."

לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים הָיָה רַב גָּדוֹל שֶׁקָּרְאוּ לוֹ רַבִּי נְתַנְאֵל, הוּא גַם הָיָה חָכָם גָּדוֹל וְגַם עָשִׁיר. אֲבָל לֹא הָיוּ לוֹ יְלָדִים. עָבְרוּ הַרְבֵּה שָׁנִים וְהוּא כְּבָר נִהְיָה זָקֵן וּמְאֹד רָצָה יְלָדִים. ה' רָאָה כַּמָּה שֶׁהוּא מִשְׁתַּדֵּל לִלְמוֹד אֶת הַתּוֹרָה וּלְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, וְהוּא זִכָּה אוֹתוֹ שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ שְׁנֵי יְלָדִים תְּאוֹמִים

הַמֶּלֶךְ אָמַר: "זֶה מַמָּשׁ נִפְלָא! אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבֶּן אָדָם יַעֲשֶׂה אֶת זֶה?" וְרַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם אָמַר: "צָרִיךְ בִּשְׁבִיל זֶה חָכְמָה גְדוֹלָה מְאֹד.." וְאָז הַמֶּלֶךְ אָמַר לוֹ: "הַאִם אַתָּה יָכוֹל לִבְנוֹת כִּסֵּא כָּזֶה?.." רַבֵּנוּ גֵרְשׁוֹם אָמַר: "נִרְאָה לִי, שֶׁבְּעֶזְרַת ה' אוּכַל לִבְנוֹת לְךָ כִּסֵּא כָּזֶה, אֲבָל צָרִיךְ הַרְבֵּה זָהָב בִּשְׁבִיל זֶה.."

שָׁמַעְתִּי שֶׁאַתָּה רוֹפֵא גָדוֹל, אִם תַּצְלִיחַ לְרַפֵּא אֶת הַבַּת שֶׁלִּי - אֶתֵּן לְךָ פְּרָס גָּדוֹל, ואִם לֹא תַצְלִיחַ, אֶהֱרוֹג אוֹתְךָ!" הָרַב אָמַר: "אֲנִי לֹא הָרוֹפֵא, ה' הוּא הָרוֹפֵא. אֲנִי מוּכָן לְנַסּוֹת וּבְעֶזְרַת ה' יִהְיֶה בְּסֵדֶר.."

אַבָּא שֶׁל דָּוִד הֵבִין אֶת הַדָּבָר, הוּא נִגַּשׁ לַבֶּן שֶׁלּוֹ וְאָמַר: "אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ שֶׁמֵּהַיּוֹם אֶשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת. בֹּא, נֵלֵךְ הַבַּיְתָהּ יַחַד.." דָּוִד נָתַן לְאַבָּא שֶׁלּוֹ נְשִׁיקָה בַּיָּד וְאָמַר: "אֲנִי מְאֹד שָׂמֵחַ שֶׁשְּׁנֵינוּ שׁוֹמְעִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.."

הֶעָשִׁיר כָּל כָּךְ שָׂמַח שֶׁהַבֹּקֶר הִגִּיעַ.. אֶלָּא שֶׁלְּפֶתַע נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת בַּדֶּלֶת אֲבָל הַפַּעַם דְּפִיקוֹת חַלָּשׁוֹת וַעֲדִינוֹת.. הוּא הִתְפַּלֵּא: "מִי יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי בְּשָׁעָה כָּל כָּךְ מֻקְדֶּמֶת בַּבֹּקֶר?" הוּא הֵצִיץ מֵהַחַלּוֹן לִרְאוֹת מִי שָׁם, וּמָה הוּא רוֹאֶה? הוּא רוֹאֶה אֶת אַרְבַּעַת הַשּׁוֹדְדִים עוֹמְדִים בַּדֶּלֶת..

רַבִּי אַבְרָהָם לֹא עָנָה לוֹ כְּלוּם, כִּי רַבִּי אַבְרָהָם הָיָה צַדִּיק וְיָדַע שֶׁכַּאֲשֶׁר צוֹעֲקִים עָלֶיךָ - אַף פַּעַם אַל תַּעֲנֶה! תָּמִיד תּוֹרִיד אֶת הָרֹאשׁ בַּעֲנָוָה. הוּא קָם וְיָצָא הַחוּצָה בְּשֶׁקֶט..

הַמְּשָׁרְתִים שֶׁלָּה הֵכִינוּ בֵּיצִים בְּכָל מִינֵי צוּרוֹת: חֲבִיתָה, מְקוּשְׁקֶשֶׁת, בֵּיצַת עַיִן, שַׁקְשׁוּקָה, בֵּיצִים קָשׁוֹת, בֵּיצִים רַכּוֹת, סָלַט בֵּיצִים, וּפַשְׁטִידָה עִם הַרְבֵּה בֵּיצִים.. הֵם הֵבִיאוּ אֶת כָּל זֶה לַשֻּׁלְחָן.. אֲבָל אֵיךְ שֶׁהַמַּלְכָּה רָצְתָה לֶאֱכוֹל הִיא אָמְרָה: "אוּוּוּף!! מָה זֶה הָרֵיחַ הַזֶּה?.. "