והערב נא

בחוצות-קריה נפוצה הפרסומת הבאה: "חושבים שהתינוק שלכם מוגן? תחשבו שוב...". כשהתכנון היה לפרסם בעוד כשלשה שבועות, כי מדובר בפרסומת אודות כסא תינוק לרכב, בעל בטיחות מירבית וכו'. הציבור כולו המתין בדריכות לגלות מה עומד מאחורי הפרסום...

"הלא כוונתי היתה לקנות את הרכב כמות שהוא, עם מכשיר הניווט שהיה בתוכו...", ולעומתו טען ראובן: "מכרתי לך רכב, ולא מכשירי ניווט..."

"חלילה לי מלשנות שמך", השיב, "כי בצדק שמך פסח, על שם הפסוק אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות י"ב, כ"ז), כי הנך פוסח על חנויותיהם של אחינו בני ישראל, עדי בואך לחנות הגוי, ולכן שמך נאה לך ואתה נאה לשמך - ר' פסח!"

הנה בכל יום, מיד כאשר אני מתחיל לדרוש, אחד המתפללים 'מפגין' חוסר שביעות רצון מהדברים. הוא משמיע כל מיני קולות ואנחות, מפהק באופן שלא יהיה אחד שיפספס את פיהוקו, מתמתח ומתנועע כאילו 'יושב על קוצים', וכו' וכו'...

המתפללים הגיעו בבוקר, וראו כבלע את הקודש. הגבאי מיהר להזעיק את המשטרה, וזו הורתה נחרצות: "אין להזיז דבר, עד שיגיעו החוקרים, וינסו לפענח מי היו הצוררים! אם תגעו בספרי התורה - לא תתקיים חקירה"

"היאך מעז אתה לנהוג מיד לאחר ההתקף האפילפסי שעברת!" נזפתי בו, "הלא אינך כשיר לנהוג כעת, ומסכן אתה את נפשך ואת הציבור כולו!..."

מעשה היה בחייט יהודי, שבמשך שנים רבות היה תופר את בגדיהם של בני העיר. לאחר מותו של החייט, קברו אותו בני הקהילה בכבוד הראוי, אך לא עברו ימים מרובים, ומצאוהו מחוץ לקברו, מוטל באמצע בית החיים

שאל את בעל הדירה מה מחירה, והלה נקב בסכום מופרז מאד. "איני מוכן להתפשר ולו על פרוטה אחת", הפטיר הזקן. והתלמיד חכם החליט לוותר על חלומו

והנה בלכתו בדרך התבונן שמעון, ואמר בליבו, 'למה לי להחליף את הדולרים אצל החלפן, הרי יש לי 330,000 שקלים, ואם כן אקנה את הדולרים לעצמי... הרי שער הדולרים נמוך, ואם כן זו עסקה מאוד משתלמת'...

החלפן שלף את השטרות, עיין בהם היטב היטב, ולאחר מכן העבירם במכונה, ולהפתעתו היא אישרה שמדובר בשטרות אמיתיים! 'אמרתי לך יקירי, הזיוף מושלם', הפטיר הנוכל