הרב יצחק זילברשטיין

"הרהרתי לעצמי ועשיתי חשבון נפש: אם אלך לתפילה, ולא אטפל בילדה, עלולה רעייתי הרבנית להתעורר ולהתרגז על הילדה על לא עוול בכפה, ואני אהיה הגורם לכך"

מסופר, שלפני כמה מאות שנים כאשר פרצה 'המגיפה השחורה' בחו"ל, ופגעה ברבבות גויים, ניצלו היהודים ממנה באופן נסי ואיש מהם לא נפגע

בית העלמין, כך התברר לה לפתע, משתייך לדת הנוצרית. סחרחורת נוראה פקדה אותה למול המחזה המזוויע, ולמול עצם המחשבה המחרידה שאולי היא בעצמה, האשה החרדית מירושלים, אינה אלא נוצרייה

הקצין ביקש לדעת היכן המוהל והשוחט. הרב גלינסקי הכחיש בתוקף את 'המידע המוטעה' שנמסר למשטרה. "היעלה על דעתך, אדוני הקצין, שאנחנו נמול את ילדינו כאשר המשטרה שלכם אסרה עלינו לעשות זאת?", היתמם

"הייתי מעורב בתאונת דרכים קטלנית, ולבד מאיש אחד לא היו עדים לתאונה, כך שאי אפשר היה להאשים אותי במאומה. והנה, העד הזה נהרג רח"ל אף הוא בתאונה אחרת, וכששמעתי זאת פלטתי מפי את המילים ברוך השם"

בסוף התפילה ראה המתפלל את שֶקָרה לו, ונפל ארצה מתעלף מגודל האסון. כל כסף החתונה היה בכיס מעילו, ועתה נשאר ריק

הרב: "היהודי הלז, נהג המונית, באמת עשה כל מה שהיה מסוגל לעשות. היו לו בבית הרבה ילדים, והוא חייב על פי דין תורה לפרנסם"

לידתו של ילד זה היתה בשבת קודש. לפי הדין כמובן שמותר לחלל שבת, אך אשה גדולה זו יצאה - בעת שתקפוה צירי הלידה - עצרה מונית, ושאלה את הנהג האם יהיה מוכן להמתין יחד עמה עד צאת השבת

"בדור שלפני הגאולה ירמסו את החרדים לדבר השם בצורה כזו, שאילו היו עושים כן בדורו של הבעש"ט, לא היה אותו הדור מסוגל לשאת זאת מחמת עדינות הנפש שהיתה בהם"

תושב בני ברק לווה כסף מחבירו ולאחר זמן מה נפטר לפתע לבית עולמו, בלא להחזיר את החוב. בליל יום הכיפורים נתגלה אל בנו בחלום, סיפר לו על החוב, וביקש ממנו שמיד לאחר יום הכיפורים יגש למלווה וישיב את החוב לבעליו