הבעל הדמיוני שלך לא מסתנכרן עם הבעל האמיתי
"באמת חבל שהתעוררתי מהדמיון. אולי היה עדיף שלא הייתי מגלה את כל הדברים האלה, ופשוט הייתי ממשיכה לחיות בתוך הדמיונות שהיו לי עליו. אז לפחות הייתי מאושרת"
"באמת חבל שהתעוררתי מהדמיון. אולי היה עדיף שלא הייתי מגלה את כל הדברים האלה, ופשוט הייתי ממשיכה לחיות בתוך הדמיונות שהיו לי עליו. אז לפחות הייתי מאושרת"
כאילו אין לנו אתגרים בחיים, כאילו לא צריך לחרוק שיניים ולהתאמץ, כאילו אנחנו לא בנווה תלאות, כאילו לא צריכים לעשות את התיקון שבורא עולמים הפקיד בידינו
זה לא עובד. החרמות שלו לא משפיעות עליה, וטוב לה להיות עם עצמה לבד. "בשביל מה היא התחתנה איתי?", הוא עמד לבכות. "אני לא חסר לה בשום צורה"
כמו שבת וחגים כשרות, יש ערכי נצח שליוו, מלווים וילוו אותנו. דורות של אנשים שראו את עצמם מתקדמים, חדשנים ומשכילים כבר לעגו להם וחשבו שזוהי נחלת העבר. צוחק מי שצוחק אחרון
לא כל דבר שנראה לנו רע – הוא באמת רע. הקב"ה רואה הכל מלמעלה. ואיפה כל התפילות על הבן שנפטר?
האם כיבוד הורים אמור להפריע לזוגיות, או להעשיר אותה? ומה ההבדל בין כיבוד הורים לבין התלות בהורים?
רצית שמאיר יהיה המושיע שלך, המלאך הגואל שייתן לך ביטחון ורוגע. אבל את לא באמת היית מוכנה לשחרר את עצמך אליו, כי היית בחרדה על הקיום שלך
כשלא מודעים לאינטרס, או מתעלמים ממנו ולא מנסים לתקן אותו, אז הוא הופך להיות הרועץ הכי גדול בזוגיות, שגורם לפירוד אחר כך
כבר מילדותה החליטה לינוי עדני (שם בדוי) שאת הטעות של הוריה היא לא תעשה. בבית של תוהו ובוהו בין אבא לאמא, היא הייתה אבודה בדרכה למצוא חתן. איך היא הצליחה 20 שנים אחר כך ללמוד מהי זוגיות אמיתית, ולבנות בית שמח?
לעיתים שוביניזם הוא מסכה של פמיניזם, ולעיתים להיפך. מה שבטוח הוא ששום "הורמונים" ושום טיוח, לא יצליחו באמת להפחית מהערך הסגולי שלנו כבני אדם, יחידים מסוגם
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה