שווה סיפור: גם הפעם הזאת
נסיעה מלווה ברגשי אשמה אל בית החולים, מביאה את גיבור סיפורנו לפגוש נער שיגע בלבו. הוא לא מתאר לעצמו שהפגישה הבאה תהיה מרגשת עוד יותר
נסיעה מלווה ברגשי אשמה אל בית החולים, מביאה את גיבור סיפורנו לפגוש נער שיגע בלבו. הוא לא מתאר לעצמו שהפגישה הבאה תהיה מרגשת עוד יותר
מנוחה פוקס לומדת מכל מה שחווינו בשנתיים האחרונות ואוספת תובנות לחיים. והפעם: הכותל המערבי עמד שם תמיד, באותו מקום בדיוק. אלא שהקורונה גרמה לנו להיזכר בו
אפרת ברזל בתכנית "פתוח" בשיחה אישית עם יהודית גולובנציץ ודינה וילהלם על יחסי כלה וחמות. צפו
"הרב הותיר בי רושם. אני זוכר, זה היה מעמד שאי אפשר היה להסביר אותו. הוא שינה את חיי". צפו בדברים המרגשים
הזמנה אישית לשידור חירום עם מומחה החינוך דן טיומקין >>>
הרב יגאל כהן בדברי מתיקות מחזקים על הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, ומבקש שנלמד ממנו: "כל אחד יש בו תאוות. אני מדבר על עצמי, יש בנו תאוות. אל תהיו כאלה. הגר"ח קנייבסקי זצ"ל היה חופשי ומאושר, בלי תאוות"
הוא לא היה חייב לומר כלום. באמת, הוא יכול היה לשקר. אם שליין היה שותק, אף אחד לא היה יודע. בכל זאת, הוא בחר להודיע לכולם, במחיר אישי גדול
מה יקרה אם הן יגידו - היא כמוני? זה לא יותר טוב מאשר שהן יגידו "וואו, איך היא מצליחה להיראות כזאת רעננה עם שישה ילדים ובית מסודר פיקס. למה אני לא יכולה להיות כמוה?"
"רגע, רגע", נשמע קולו של האיש המציץ, "אני לא מחפש איש, אני מחפש חלות. אם אין תלמידים, שמא למצער יש כאן חלות? ואולי יש איזה כמה חלות במקפיא, משהו?", שאל כטובע הנאחז בקש
"אני רוצה את הבית שלי דווקא כך, פשוט ונעים. אינני חפצה בבית יפה יותר. טוב לי פה ככה" - על מידת ההסתפקות במועט של הרב והרבנית קנייבסקי. מתוך ספרה של בתו של מרן הרב חיים קנייבסקי צזוק"ל, הרבנית רות צביון – "בית אמי"
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה