ידידיה מאיר

מנייני החצרות היו של כולם. של כל השכנים, מכל המגזרים, מכל המעמדות. שנה שלמה התפללנו מתוך אחדות אמיתית

ועד שהקמפיין הזה יעלה, ואנשים יעברו לתודעת "מודה אני", כנראה נצטרך להמשיך עם המציאות הבלתי נתפסת שבה אנחנו חיים. מצד אחד עוד ועוד מחלקות קורונה נסגרות ומצד שני, חלק מרכזי בעם ממשיך להיות מריר

יכול להיות שיש מישהו שיקרא את הטור הזה, מישהו שגדל במחוזות מוזיקליים אחרים, יחפש בגוגל "מרדכי בן דוד" ויתחיל את כל הסיפור מההתחלה

אי אפשר לסמוך רק על נתניהו. איך נאמר בקמפיין ההוא של ש"ס? "ביבי צריך אריה חזק". זה נכון. וביבי צריך סמוטריץ' חזק. וגם גפני חזק. אז נכון, חשוב שהוא ימשיך להיות ראש ממשלה. אבל לאיזה כיוון הוא ינווט אותה?

זה מאבק לא פשוט על התודעה, אבל אני מקווה שלא נתבלבל. שברכת האילנות, שאותה נתחיל לומר בדיוק בשבוע שלפני הבחירות, תזכיר לנו את המבט היהודי הנכון

"ברחבי הארץ פרוסים כיום 50 בתי כנסת רפורמיים ומרכזים קהילתיים". אתם קולטים את המספר? 50 בתי כנסת. לא בתל-אביב. בכל הארץ. סה טו. אני מודה שאפילו אני הופתעתי

ידידה מאיר על הפוסט של ראש הממשלה, ועל השיר הלא מוכר – והמרגש במיוחד – של ר' שלמה קרליבך

אני לא ביביסט, אני אלוקיסט. בעיני הוא שליח ההשגחה העליונה לנווט את מדינת ישראל, מדינה אשר עיני ה' אלוקינו בה מראשית השנה ועד אחרית, בתקופה ההיסטורית והמאתגרת שאנחנו חיים בה

ופה, במקום דרשה תורנית, עבר הרב יצחק שיינר, אחד מזקני ראשי הישיבות, חבר מועצת גדולי התורה, לספר לקהל שומעיו בפשטות על שלושה אנשים ששינו את חייו

אתה כבר בלאו הכי תקוע בבידוד, אז למה להקדיש את זה לעילוי נשמת משרד הבריאות? תתמקד בנקודה האמיתית ותחדד אותה לעצמך