שונא
חטא אבות - מורשה לבנים
"הרחקתי לכת", הודה האב בעודו על ערש דווי. "אשמתי, בגדתי, זייפתי. היית למסית ומדיח, ונתתי פתחון פה לשונאי ישראל. בחטאו של אבא שהכניס ראשו בין גדולי ישראל, יצאתי אני לתרבות רעה". מעשה אמיתי
אב ובנו
אני קשור למקום הזה בנימים כה עזים,אך באותה מידה – שונא אותו. שונא אותו כשם שכל אדם שונא את המוות ואת ריחו. וקשור אליו –כשם שבן קשור לאביו אני שב לפקוד את קברך אבא יקר, ביום היארצייט, שנה אחר שנה. עוקב בהלם אחר ההר שניכש וננגס ונפרס לפרוסות מלבניות זעירות ממוסגרות במגרת בטון צרה ומחוספסת . ובתווך במקום תמונה אדמה אדמדמה
האם צריך לחשוש מעין הרע?
כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בספרו ענף עץ אבות: "עין הרע אינו רק על ידי שונאים בעלי עין רעה, אלא גם על ידי אוהבים, ואפילו על ידי תלמידי חכמים"
הכאת ילדים לצורך חינוך
בדור שלנו יש קושי בחינוך מהסוג של "חושך שבטו שונא בנו". מדוע זה כך?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה