ידידיה מאיר

כשהוריו של נתי פנו אל ידידיה מאיר כדי לבקש שיקשר בין בנם לבין שולי רנד, הוא המליץ לשולי רנד להצטייד בטישו לפני שהוא פותח את הקובץ עם השירה המיוחדת של נתי. כך נוצר השיר המדהים הזה

חשוב לי לומר, לא כמס שפתיים אלא כתיאור עובדתי של המציאות: הרוב הגדול של הציבור החרדי שומר על הוראות הקורונה. ולא סתם, אלא שומר במסירות נפש, בתנאים בלתי אפשריים

אבל אז קרה דבר מדהים. קראתי מאמר בעיתון שלא היה בבעלותו של אדלסון. הכי לא בבעלותו. וקלטתי שטעיתי באיש לא בקטן, בענק. פשוט לא הבנתי את הסיפור המלא, את ההקשר

שוין, אבל אחרי ביאליק ומגילת האש שלו, יש גם חדשות להגיש. וכאן עובר חזקיה להקריא את הידיעה הראשונה במהדורה הראשונה: "ראש הממשלה נתניהו אומר כי העברת השגרירות האמריקנית לירושלים לא רק שלא תפגע בתהליך השלום אלא אף תקדם אותו"

רבים קראו להעמיד לדין את "השוטרים הרוצחים". סליחה, זה לא נכון. הם לא רוצחים. הם לא באו בכוונה לרצוח מישהו. אבל גם בלי המונח "רצח" יש כאן עניין חמור מאין כמוהו

הסכנה הגדולה ביותר של מתנגדי החיסונים היא לא לחטוף קורונה. הסכנה האמיתית שלהם היא לחיות חיים של חשדנות. וגם: למה אני מאמין לאביב גפן

לאן נעלמה מחאת בלפור? האם זה מזג האוויר? במוצאי השבת האחרונה דווקא היה מאוד נעים בירושלים. וחוץ מזה, נגיד שנהיה קצת קר, בסדר, אז זהו, יורדים מהבסטיליה? שימו סוודר ובואו להציל את המדינה מהרודן

זה באמת מתסכל אותי. המוני ישראלים שפשוט שכנעו את עצמם שרעה הארץ מאוד-מאוד. עיניהם עיוורות מול ההישגים הכבירים של התקופה האחרונה, מהחיסונים דרך הסכמי השלום

לא, חפיפניקים שלי, אתם לא מאותה קפסולה. אלא אם אתם גרים עם הבן דוד הרביעי באותו בית או לומדים איתו באותו שיעור בישיבה הסגורה. אחרת אתם סתם חרטטנים. "אנחנו מאותה קפסולה" זה ה"תאכלו, תאכלו, הכול בד"צ" החדש

באותו ערב, בתא המעצר בכלא הסובייטי, האסיר יולי אדלשטיין, בן למשפחת מתבוללים שגילה את היהדות וחזר בתשובה, השיג איכשהו שני גפרורים. הוא נעמד מול הסורגים בחלון והדליק את שני הגפרורים: הדלקת נרות החנוכה שלכם השנה תיראה אחרת לגמרי