נוער מתמודד

מי שרוצה ללמד, מי שרוצה לחנך, צריך להיות מוכן לתת מקום לחניכיו לעבור איזה תהליך, להתגלגל עם מה שיש, ולקוות לטוב. הרב דן טיומקין על מידת הסבלנות

הקב"ה מביט לא רק על זמן ההווה אלא גם על זמן העתיד. מתעלם מההווה הבעייתי, ורואה אותנו בהקשר של זכויות העבר

הבן הרשע, מחמת היצר הרע שבוער בו, מלא כישלונות, ולכן הגיע לייאוש. כך עלינו להשיב לו: גם אם ישראל היו בשיא הטומאה, בתוך מ"ט שערים, יש בנו כח נעלם בשורש נשמותינו, שהניצוץ האלוקי שבקרבנו לעולם לא דועך, וגם בתוך טומאותינו שוכן אתנו הקב"ה. מדובר בעיקרון יסודי וחשוב מאוד, מעיקרי האמונה בהם על כל יהודי להאמין. בכוחה של אמונה זו עתידים אנו להיגאל. עד כאן דבריו, והם מהווים בשורה אמתית לכל מי שמרגיש מנותק

כדי ליצור את השינוי אצל הנערים השובבים, צריך ליצור מרחב שיאפשר את השינוי. מרחב שיאפשר צמיחה ואת תיקון האמון

יסוד מהותי בחינוך: מי שרוצה ללמד, מי שרוצה לחנך, צריך להיות מוכן לתת מקום לחניכיו לעבור איזה תהליך, להתגלגל עם מה שיש, ולקוות לטוב. זה מחייב הרבה ענוה. זה מחייב הרבה סבלנות. אבל חז"ל מגלים לנו שזה התנאי להצליח בחינוך

הדרך היחידה שבאמת מצליחה היא לא להתרחק מהם, אלא להאיר פנים, לקרב, בנועם ובאהבה. לא לראות את אבק הדרכים שמבחוץ, אלא לראות – וכך להתחבר ליהלום שבפנים. אסור לנו להתייאש. עלינו להאמין בהם, ולשקף להם את זה.

המבט מייצר מציאות. לכן ביכולתנו לבחור להיות משני מציאות, מעודדי התפתחות חיובית, דרך שינוי המבט. כך אומר הבעל שם טוב בפירושו למגילת רות

ניסיתם פעם לדפוק בורג עם פטיש? זה יכול רק לשבור אותו: קשר חם עם ההורים - זה החיסון והתרופה כנגד כל הצרות

מה עושים כשילד לא מתאים למוסד? איך אפשר למנוע נשירה? ומה עלינו לעשות כהורים, כדי שזה לא יקרה? ואיך מתנהגים עם ילד מכעיס בעבותות של אהבה?

הרב דן טיומקין, מחבר הספר "בוסר המלאכים", אומר שאנו ממהרים לתייג את הילדים שלנו כחוצפנים, עצלנים ובעלי תאווה. "אין ילדים רעים. ההורים יכולים להחזיר אותם למסלול באמצעות תקשורת בריאה שקל לייצר". צפו