סיון רהב מאיר: תודה, ישי ריבו, שהזכרת לנו
חשיבותה של פרטיות, הבחירות שאנחנו עושים בחיים, שאלות על עשרה בטבת והאחריות שבאי הידיעה
חשיבותה של פרטיות, הבחירות שאנחנו עושים בחיים, שאלות על עשרה בטבת והאחריות שבאי הידיעה
אוקיי, הבנתי שלכל מחבל כזה היה איזה בלגן, אבל איך צמח פה דור שאם רק מעצבנים אותו קצת, מה שמרגיע אותו הוא דם יהודי?
או בלשונו של הרב זקס: "איננו יכולים לשנות את העבר, אבל אם נשנה את האופן שבו אנחנו חושבים על העבר, נוכל לשנות את העתיד"
חשוב לזכור שיש גם חושך, אבל כדאי לחפש את האור שבדלת ממול. וגם: להבדיל את המגזר מהאמונה, ולבטא את עצמנו בדרכים טובות
"מה שהצדיקים יכולים לפעול מהשם יתברך בראש השנה ויום הכיפורים, יכול יהודי פשוט לפעול מהשם יתברך בזאת חנוכה"
אולי לא סתם המחשבות האלה עלו בראשי מול נרות החנוכה של סבתא. חנוכה הוא חג של מאבק על האור והאש שלנו, מול תרבות זרה וסוחפת. בימים ההם, בזמן הזה
העובדה שיוצאים עם החנוכייה אל החלון, המרפסת או דלת הבניין, מאפשרת מפגש בלתי אמצעי עם השכונה והקהילה. אנשים שמזמן לא ראית, מזייפים פתאום את מעוז צור עם ילדיהם
להרפות ולהביט בנרות החנוכה, הדברים שהופכים אותנו לבלתי שבירים, להיות ממש-ממש, רעיונות על שמירת העיניים מעדן הראל, ומילים לחנוכה מהרב שטיינמן זצ"ל
הרבה יותר קל לטאטא ולהדחיק, או לדבר על "טרוריסטים משני הצדדים". אך העובדות הן פשוטות ועגומות, וכדאי להכיר בהן: המחבל בירושלים אינו "מפגע בודד"
מתי הגיע המרד האמיתי של אביב גפן, ומה קורה כששנים עשר אחים צריכים ללמוד לחיות יחד?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה