ידידיה מאיר

אם מניחים לרגע לשיח הפוליטי ויורדים לשטח, למציאות, מגלים שאנחנו בעצם עם אוהב וסבלני, שיודע להסתדר

התמונה השנתית שלא היתה השנה בכינוס השלוחים, ושלושה סיפורים מיוחדים ומעוררי השראה משלוחי חב"ד בעולם

איכשהו, בחסות הרשתות החברתיות, נכנסים לי לתודעה המון המון אנשים שלא הייתי מכניס לסלון ביתי לכוס קפה. אפילו לא לתה. אבל המציאות הווירטואלית יצרה מצב שבו הם חלק בלתי נפרד מעולמי

אם הייתי יכולה לאסוף את כל שעות הדרכת ההורים שלמדתי, הייתי אומרת שאני בוטחת בבנות שלי שהן יחליפו את הבגדים של היוגיסטיות בבגדים צנועים, כדי שיתאימו לעולמן. אני באמת מאמינה שהן יעשו את זה

אנחנו מזהים את התרבות האמריקאית וגם את האופי האמריקאי כמשהו סוער כזה, קולני, צבעוני, קטשופי, צ'יפסי, המבורגרי. הכול נכון, עד שזה נוגע לפרוצדורות. שם יש אפס זרימה

אחר יאמר תפילה, ואחר יגיד לימוד תורה או אמונה. כל אחד והחיבור האישי שלו לחיי התורה. ומה בארקן ענה? הוא הניף את ידיו לשמיים ואמר בהתלהבות אדירה, בלי לחשוב אפילו שנייה: "חסד. חסד! חסד! חססססד! יוהו!"

לו הייתי אני מארגן את הלוויה, הייתי פותח אותה בהשמעת הביצוע המרטיט שלו לניגון שכל כך מתאים לרגע הזה: "שימו לב אל הנשמה, לשם שבו ואחלמה

יש דבר אחד חגיגי מאוד שמתחיל היום, וחבל לפספס אותו, בעיקר בתחילתה של שנה מאתגרת כזאת: למחרת שמחת תורה נפתח מחזור הלימוד הבסיסי ביותר ביהדות

האם במבט לאחור הם ימצאו הסבר הגיוני למה שעובר עלינו בימים אלה? איך כמו רקפות בין הסלעים, הפנים המכוערים של הארץ מתגלים?

ידידיה מאיר מארח את הזמר יוסף קורדונר בקומזיץ סוכות, בביצוע מיוחד ל'שיר המעלות'. צפו