איה קרמרמן בטור מטלטל: "לילדים שלנו אין מבצר. הכנסנו את החפרפרת הביתה"
"בעוד אנחנו שבנו הביתה לשקט תעשייתי, היום לילדים אין מבצר. שכן פרצנו את החומה בעצמנו, והכנסנו הביתה פנימה חפרפרת הרסנית"
"בעוד אנחנו שבנו הביתה לשקט תעשייתי, היום לילדים אין מבצר. שכן פרצנו את החומה בעצמנו, והכנסנו הביתה פנימה חפרפרת הרסנית"
נדירים האנשים שהתעוררות רוחנית מביאה אותם לכדי מעשה משמעותי. יתרו היה אחד מהאנשים הללו
רק בשבועיים האחרונים, כחודש אחרי האירוע שהסעיר את השיח הציבורי ואף הרחיק ויצר נזק בינלאומי חמור לישראל – עולים החששות שמא מדובר אחרי כל הרעש, בסכסוך חמולות בכפר דומא
70 שנה אחרי שניצלו הוריו מהזוועות האיומות של מלחמת העולם השנייה, יצא הרה"ג ר' חיים פנחס בניש למסע מטלטל בכל התחנות שעברו הוריו. הוא אמר קדיש על קבר אביו החורג; סקר את טירתו של הפיהרר ונעצר בכניסה לבונקר שבו עבדה אמו ע"ה בתנאים תת-אנושיים; ביקר במפעלי הטקסטיל של לודז' שם לחם אביו למען השבת; פגש את מפקד ספינת המעפילים שבה עשה את דרכו ארצה ולרגע לא שכח את צוואתו של אבא: אל תבט לאחור!
איזו תובנה ואיזה מסר לוקחים אנו מהימים הגדולים האלה - אל תוך השגרה? האם זה עוד יום זיכרון שחולף או יום בעל משמעות ומסר לכל השנה?
סיפור השגחה מטלטל ויוצא דופן של דניאל פלדשטיין, נער יהודי בן למשפחה אוקראינית מתבוללת, שעלה לישראל וירד ממנה עזוב ופגוע, הוטבל לנצרות וטיפס בה לדרגות כמורה גבוהות, עד שבהשגחה פרטית שב אל צור מחצבתו
בראיון שהעניק לאחרונה אביתר בנאי לאחרונה, התייחס האמן האהוב לא מעט לנושא האמונה, התשובה ולימוד התורה, וחתם בסיפור מטלטל שחווה בבית הכנסת
הרהורים ומחשבות על הלקח האישי שנוכל ללמוד מהימים שבין י"ז בתמוז לט' באב
זה קרה באותו יום חמישי של חודש דצמבר שנת 2008. הוא יצא מביתו לכיוון עבודתו בבית העלמין, שם לפתע חש ברע והובהל לבית החולים. התקף לב. הרופאים לא נתנו לו הרבה סיכויים, ולאחר 6 מכות חשמל הם קבעו את מותו, בעודו שרוע על מיטת הטיפולים, נשמתו נפרדה מן הגוף, ומאז הוא עבר טלטלה רוחנית אדירה ועוצמתית, אשר שינתה את חייו מן הקצה אל הקצה, סיפורו המרתק והמדהים של אשר ביטון, על הביקור הלא צפוי לו זכה ממלאך המוות ופמליה של מעלה. לקרוא וכן להאמין
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה