סיפור קצר מאת אהוד בנאי: צא ולמד
באותו הלילה היה משהו באוויר שלא נתן לי להירדם. קמתי והדלקתי אש. הכנתי קנקן תה חם וישבתי ליד המדורה
באותו הלילה היה משהו באוויר שלא נתן לי להירדם. קמתי והדלקתי אש. הכנתי קנקן תה חם וישבתי ליד המדורה
מפגן אחדות: אלפי מתפללים מכל החוגים פקדו את קברו של יוסף הצדיק והתפללו יחד. צפו בתמונות
בלילה התכנסו כולם לביתו של העשיר והמתח ניכר על פניהם. והנה בחצות הלילה נשמעו דפיקות חזקות על הדלת, וקולה של בתם נשמע: "אמא, אבא, פתחו לי!"
המלחמה עם היוונים לא תמה. היא מתנהלת בכל יום, בתוכנו ומחוצה לנו. היא נוגעת לכולנו, עכשיו יותר מתמיד. שחר, הזמן שלפני עלות השמש, בא מהמילה שחור. זה תמיד הרגע הכי חשוך של הלילה. תובנות מפרשת וישב
מדור המתכונים הכשרים מגיש: מרק חרירה
משהו בתוכו לא הניח לו לסגת. הוא הרגיש שאם רגליו הוליכוהו לכאן, יש לכך יעד חשוב. הוא התקרב מעט ולתדהמתו ראה דמות אנושית שרועה על גבה, ברכיה כפופות וידיה מונפות. מפיה נפלטה גניחה לא אנושית
אין איש מקרבנו ששערי התשובה ננעלו בפניו. אין איש מאתנו, אשר אף ממעמקי יון המצולה, מנתיבות מרוחקות, לאחר שנים ועשרות שנים, לא היה פעם לפתע פתאום בחצות הלילה - מתעורר למוסר
מאיזה צד של החנוכייה צריכים להדליק את הנרות? בפתיליות שמן, איך מדליקים עם השמש? והאם ניתן להדליק את החנוכייה גם אחרי חצות הלילה? שו"ת חנוכה חגיגי
פעם, לפני שנים רבות, הכרנו את יוסף המספר. הוא הגיש סיפורים עם הולנדיים, אינדיאניים, גרמניים ומה לא, אבל פגישה עם בחור סקוטי, ששאל אותו האם הוא בכלל מכיר את סיפורי הבעל שם טוב, גרמה לו לצאת למסע שממנו חזר יהודי שומר תורה ומצוות
פרשתנו מספרת את סיפורו של קרח, אציע לפניכם אספקט מסוים, שבסופו נבין שקרח אינו רק דמות מקראית היסטורית. קרח זה אני, אתה ואת, ובעצם כולנו. תובנות מפרשת השבוע
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה