ידידיה מאיר

בזכות הסגר, לראשונה במדינת היהודים, ראש השנה קיבל את המעמד הראוי לו במרחב הציבורי: לא עוד חג של נסיעות וטיולים, אלא שקט ברחובות. וגם: למה מה שקורה בבלפור הוא ההיפך הגמור מעולם הערכים שלנו

ידידיה מאיר ובעל התפילה יהודה גרין פותחים שנה חדשה בשידור מרגש וחוצה יבשות: הקולות, התחושות והרגעים הגדולים של הסליחות במנהטן היהודית שאחרי הקורונה

וגם: למה ראש השנה צריך להיות חג רק של דתיים? השנה, עם התפילות בחוץ, יש לכולם הזדמנות להיכנס

מה ראה ידידיה מאיר בביקורו בבתי כנסת בשבועות האחרונים, למה כואב כל כך לחטוף סגר אחרי כל זה, ולמה לא צריך להאשים את גמזו?

בניגוד לרושם שעולה מהטור הזה, אני הכי לא איש של חוק וסדר בחינוך הילדים. אבל השבוע הרגשתי שאני חייב להתגבר על האופי הזורם שלי, כדי להעניק לילדי את היציבות שהם צריכים כל כך

למה אנחנו מתפללים ומצפים בתקופת הקורונה, מה קורה לבתי המלון ואיפה תעדיפו לנטוש את הילד הבוכה שלכם ביום הראשון ללימודים?

"הוא אמר שהוא מרגיש שהדלת נסגרה, והוא נמצא בצד הלא נכון של הדלת. אתם נמצאים בצד הנכון. זכיתם"

זה מה שכואב בסיפור של מחאת ימי בין המצרים 2020. התחושה הזאת שבאותה נשימה עמוקה שמחברת את התדר של כולם ל"מהפכה של אהבה", הדמיון המודרך הקולקטיבי מבקש להעלים לא רק את ביבי, אלא גם חצי מהעם

כתבתי "אנרכיסטים". אתם יודעים מה? אני חוזר בי. הם היו מתים להיות ראויים לתואר הזה. הם אנרכיסיטים־וואנאביז. אין להם איזו משנה או דרך פוליטית

איזה מונח יפה זה, "ניקוי רעשים". אני חייב להתחיל להשתמש בו. הרי כל השיח שלנו על יהדות ותורה ומצוות ואמונה ושבת, מלא כל הזמן ברעשי רקע