שירה יהודית

ואז אבכה את ביתי הנחרב, ארגיש בצער האמיתי של חודש אב. אוכל לחוש את גלות השכינה, ממקום נכון, בלי הקטנה

אָז זֶהוּ, שֶׁפִּתְאוֹם הוּא הִגִּיעַ וְהַכֹּל נִשְׁאַר אוֹתוֹ דָּבָר, אֲבָל מַשֶּׁהוּ בִּפְנִים הִשְׁתַּנָּה

על איזו כלה אתם חושבים כשאתם קוראים את השיר הזה? הכותבת המוכשרת התכוונה לעם ישראל, ואתם???

והאגו, הנפוח מאז ומעולם, הולך ומצטמק לו, נעלם, הולך וכבה מול נרו של עולם

"על פי הקבלה - כשהם באים שורשי מידתם בנו מטביעים": גיטי זינגר בשיר יפהפה ומלא עומק על האושפיזין ומידותיהם

על הלחנת השיר: "באותה שניה הרגשתי שמחה מטורפת בהרבה עולמות, כל האנשים שהטקסט הזה עבר דרכם, ובסוף הקהל שר את זה". צפו

איך מרגישה אמונה במקומות החשוכים? מילות השיר המרגש הזה, שנכתב לאחר האסון במירון - יצית את הרגש העוצמתי הזה, גם בכם

נצלי הימים, זכרי את אסתר, שלרגע לא פסקה עם בורא עולם לדבר, ששפכה לב כמים, עד שנקרעו השמיים

ביקשתי אך להיות בקרבתך/ שאלתי מאיתך רק זאת/ לחזות תמיד בך,  לעבוד אותך ברום דרגה/ ידי אל המרום, להרגיש אותך איתי - גם בעומק התהום

"אך לעת הזו, נאטמו שערים. ננעלו דלתות, התקפלו מושבים. והקרקע חפה מעקבות..." שיר מקסים שמתאים לרוח התקופה ואווירת הנכאים שהיא הביאה אלינו. ולמי עלינו לקרוא בעת הזאת? לבורא עולם ש'אין עוד מלבדו'