והערב נא

האיש, שהיה שקוע בשינה עמוקה, לא הרגיש שהאש מתפשטת, וכפסע היה בינו לבין המוות. מי שכן הבחין בדבר היה הכלב שלו... בשיניו הסיר את השמיכה, ונבח בקול גדול, עד שנכנס שכן והציל את הזקן מהמוות

היה מגיע מידי יום ביומו אל השיעור יהודי יקר בשם ר' אלקנה לייסנר ז"ל. הלה, שהיה יהודי נכבד עד למאוד, ונשא במשרה חשובה, נהג בכל יום להגיע אל השיעור עם גמרא ענקית שלא ראיתי כדוגמתה

שאלה נוספת התעוררה בעקבות המעשה: הנה פנו בני המשפחה אל התלמיד חכם ושאלוהו: מכיון שיש לנו צער רב מחמת מותו של כלבינו הנאמן והאהוב, האם נוכל לברך את ברכת "דיין האמת"?

התלמיד חכם ניגש אליהם והביע את צערו הרב ו'תנחומיו', "האמינו לי, אינני אשם, הפגיעה בכלב היתה בלתי נמנעת. הוא פשוט נכנס אל מתחת לגלגלים. אך אשלם לכם את כל שוויו, ואף אפצה אתכם על עגמת הנפש..."

שמע הצדיק בחדרו פנימה כי הלבנה 'מתעקשת' ואינה מתגלה, התרומם ממקומו ויצא החוצה, כשהוא קורא אל הקהל: "הבה נלך לקדש את הלבנה!" ואכן, מיד עם צאת הצדיק תחת כיפת השמים נתפזרו העבים, הלבנה התגלתה

והנה, אחד מהחולים הזקנים שהשתלתי בגופו את המכשיר, פנה אלי וביקש: "אני מעוניין שתופסק פעולת המכשיר המושתל בגופי. אני דורש שתסגור אותו". שוחחתי ארוכות עם האיש, והתברר כי פשוט 'נמאס לו מהחיים'

ה'תועלת' שבלימוד וחיזוק הילדים תהיה רבה יותר, משום שקל יותר לשנות את אורח חייהם ולקרבם, וממילא יתכן שהם יקרבו אף את הוריהם

הלוכד השתלט על הנחשים, והמשיך לנסות לאתר את המקום ממנו הגיעו. לאחר חיפוש ממושך, הוא הפך את הספה, והבחין בשני קרעים גדולים... התבונן פנימה ומצא נחש נוסף...

והנה, הלוכד התקרב אל הנחש, ולפתע פרץ בצחוק... עד מהרה התברר כי לא היה זה אלא... נחש מגומי, העשוי למשחק הילדים

יצא ספר-הטלפונים לאור, וכעבור יומיים דפיקות אימתניות נשמעות על דלת ביתו של שמעון. פותח הלה את הדלת ומגלה לנגד עיניו את - - - אנשי מס הכנסה!