והערב נא

שאלה דחופה התעוררה לפנינו: מדובר באשה הרה בהריון רב עוברי, בשבוע 27 להריונה. אחד התינוקות נמצא במצוקה עוברית משמעותית

לפתע אירע דבר מזעזע... פיצוץ רב עוצמה הרעיד את כל המקום... היתה זו 'מכוניתו החדשה' של הגנב שהתפוצצה!

מיד עמד האיש ובירך בשם ומלכות 'הטוב והמטיב' (כי יש בזה הנאה לו ולבני משפחתו). אך כעבור דקות מספר הבחין שטעה בדמיונו... המספר הנקוב בעיתון הוא למעשה מספר אחר...

מן הצד השני של האפרכסת נשמע קולה של מזכירת בית האבות בלונדון, בו שוהה אמו הישישה. המזכירה הודיעה לבן בצער רב אודות פטירת אמו

חורף, שנת תרע"ג. כפור ורוחות שולטים בעולם. זה שנים רבות שזקני צפת אינם זוכרים חורף כה קשה. איש אינו יוצא מפתח ביתו מפחד סופות השלגים המשתוללות

אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, יהי רצון שיאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה, שפתותיו דובבות בקבר!

והנה, בתום המלחמה, היהודי הדרומי עזב את דירת משפחת פרידמן, בהשאירו מעטפה גדושה ב-500 דולרים. מעטפה נוספת נמצאה על שולחן דירתו של שמעון, ועל גבה נכתב: "לשכניי היקרים והאהובים, תודה רבה על העזרה והכנסת האורחים"

יהודה הינו סוחר המייבא חליפות. ביום מן הימים קיבל 'קונטיינר' מלא בחליפות, וחיפש אחר מאן-דהוא שיעזור לו לפרק ולאחסן את כל החליפות. לפתע עבר במקום ראובן, פנה אליו הסוחר, והציע לו לסייע לו, ובתמורה הבטיח שיקבל חליפה

באחד הימים עמדתי לצאת מן העיר לפגישה בעיר אחרת, ובצאתי את שערי העיר אמרתי את תפילת הדרך. ויהי אך סיימתי את הברכה, ולפתע צלצל הפלאפון. היתה זו אשתי, שהודיעה כי שכחה את מפתח הבית, וכעת אינה יכולה להיכנס...

מעשה שהיה באסיר, שפנה אל אחד ממורי ההוראה טרם ימי החנוכה בשאלה מוזרה