התוכי ששתק בבית הכנסת
הזמן חלף עבר, והתוכי שתק כאילו קיבל עליו לא לדבר בבית הכנסת בשעת התפילה... "קדושים תהיו" - מה צריך לעשות עבור זה?
הזמן חלף עבר, והתוכי שתק כאילו קיבל עליו לא לדבר בבית הכנסת בשעת התפילה... "קדושים תהיו" - מה צריך לעשות עבור זה?
כיצד נוכל להקיץ מתרדמת ההרגל? אנו זקוקים לדבר אחד: התבוננות. היהדות מפזרת לאורך כל דרכו של האדם, תזכורות רבות שגורמות לו להתרגשות ולהתפעלות. תובנות מפרשת אחרי מות-קדושים
תנו רבנן, שלשה שותפין הן באדם: הקדוש ברוך הוא, ואביו, ואמו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אומר הקדוש ברוך הוא: מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכיבדוני".
המודעות בנוגע להבדלים בין המינים תחדיר בבני הזוג את האמונה כי כך בראם הקדוש ברוך הוא במחשבה תחילה, בהתאם לתפקידם בעולם, ואף תעניק להם את הכוח להבין את צרכיו של השני, תוך בנייה משותפת ומאוזנת
הכיור הוא כלי שרת ששימש לקדושת הכהנים לעבודת המקדש
יום כיפורים: יום שכולו חסד, היום הקדוש בשנה. יום שבו הקב"ה עושה הכל שנשוב אליו, נושיט יד ונשוב לעצמנו למי שאנו באמת
אנו ניצבים לפני יום גדול וקדוש - ל"ג בעומר, בו מרבים בשמחה, בשירות ותשבחות ובלימוד תורה
האדם חי, מתפקד ופועל במישורי הזמן והמקום. אולם פעילותו אינה בחלל ריק. לשם מילוי ייעודו האלוקי נתן לו בורא עולם נקודות חיבור אל הקדושה, הן במימד הזמן והן במימד המקום. זאת, על מנת לחשוף את מציאות הקדושה בשיממון הרוחני של העולם. מהן אותן נקודות חיבור? במה הן מועילות לנו? כיצד אנו יכולים להתחבר לקדושה באמצעותן? חיבור נשגב בין רוח וחומר
היינו שם לבד, ופתאום אפף אותנו רגש מיוחד של קדושה. השתתקנו. לקחנו ביד ספר תהילים והתחלנו לקרוא. זו הייתה הפעם הראשונה שקראתי בספר תהילים. התרגשתי עד דמעות. רק לאחר יום העזנו לדבר על החוויה שעברנו. הבנתי שקרה לי משהו...
כשאנחנו אומרים "קבלה" אנחנו בדרך כלל מתכוונים לקבלת הארי ז"ל כיוון שקבלה זו מרחיבה ומפרטת בביאור הזוהר ולימודה הינו עד לעצמה על אמיתותה. קבלה זו נסמכת על אדני הזוהר הקדוש ובאה לידי מיצוי בשיטת הכוונות של הרש"ש הקדוש
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה