מילה רודפת מילה
מה תפקידן של המילים הנרדפות בלשון הקודש? האם משמעותן שווה? ואם כן, מה הצורך בהן? האם יש ביניהם מחלוקת, או שזה קשור לגישה שונה אל פרשנות המקרא? מסתבר, כי בהסתכלות היסטורית ניתן ליישר את ההדורים
מה תפקידן של המילים הנרדפות בלשון הקודש? האם משמעותן שווה? ואם כן, מה הצורך בהן? האם יש ביניהם מחלוקת, או שזה קשור לגישה שונה אל פרשנות המקרא? מסתבר, כי בהסתכלות היסטורית ניתן ליישר את ההדורים
הקוף בדילמה: מה יעשה? אם ימשיך לאחוז בגרעין, הוא לא יוכל לזוז ממקומו ומהר מאוד יצודו אותו, מצד שני קשה לו לשחרר את הגרעין.... גם אנחנו אוחזים במהלך החיים בכל מיני "גרעינים". תובנות מפרשת נשוא
בדרך למתן תורה יש להציב מטרות, אך לא לשכוח לטפוח לעצמנו על השכם, גם על ההתקדמויות הקטנות
היא מועילה לעיכול, ללחץ הדם ולאנמיה, ובמצבים של חולשה היא מעניקה אנרגיה. הכירו את התאנה
היצור האנושי יהיה מופלא הרבה יותר אם נתבונן עליו כ"ציור" ותו לא. אך זה מחייב אותו להתמקד בקווי המכחול ולא לשכוח שיש מסגרת לדף... דבר תורה לפרשת בהר בחוקותי
ויטמינים, פרחי באך, התעמלות, טיפול פסיכולוגי, קאוצ´ינג, רפלקסולוגיה – אלו רק חלק מהאמצעים העומדים לרשותנו היום, בעידן המודרני, לסייע בידנו לשפר את מצבנו הרגשי. באיזו דרך נבחר? מהי השיטה הטובה ביותר?
בתלמוד מבואר כי בחינוך ילדים "תהא שמאל דוחה וימין מקרבת". כלומר, להשגת תוצאה חינוכית ניאותה, יש להשתמש גם בקירוב וגם במה שאצל הילד מתפרש כדחייה. אך על הדחייה להיות בחולשה (שמאל דוחה), ועל הקירוב בעוצמה (ימין מקרבת)
בחיבורו הגדול "משנה תורה" מפתיע הרמב"ם את הקורא השטחי בכך שאינו מעניק הדרכה שוה לשני בני הזוג, אלא דורש מהבעל דרישות שונות מהאשה, ומהאשה דרישות שונות מהבעל
אין זה סוד שאחד הנושאים הכאובים ביותר בחייהם של רבים בדורנו, הוא משבר הנישואין. בישראל, זוג אחד מכל שלשה זוגות נשואים עושה את דרכו לבית הדין. והרי יש זוגות רבים שסובלים ואינם מגיעים לבית-הדין מסיבות שונות. כמה אם-כן חיים בשלום ובאושר אמיתי עם בן/ בת זוגם?
לא לחינם הטביע הבורא בטבע האדם להתפעל מיופי. תכלית האדם בעולם הינה להגיע לשלמות הרוחנית, בכוחות עצמו. משום כך האדם שואף בתוככי נשמתו לשלמות
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה