מצא יומן שבו מגולל הכותב אודות שלום ביתו המעורער, האם יחזירו ליורשים?
האיש תיאר באופן מזעזע את מצב שלום ביתו המעורער במשך שנים ארוכות, ואת היסורים הקשים שמלפפים אותו ואת אשתו בגין חורבן ביתם...
האיש תיאר באופן מזעזע את מצב שלום ביתו המעורער במשך שנים ארוכות, ואת היסורים הקשים שמלפפים אותו ואת אשתו בגין חורבן ביתם...
התשובה לכך היא, שהלא תראה, כי היין שהוא במרתף, ומונח בחבית סתומה, והנה בעת שדורכים את הענבים בגת, אף שהיין שבחבית רחוק מאוד ממקום הדריכה, הוא מתנועע מאליו, והוא פלא!
"כיצד אתם מעיזים לעשות איפה ואיפה?! אם שנינו הזקנו יחד, הרי שעלינו לשלם שווה בשווה!...". חשב-השכר הגיב: "אַפְנה את התלונה לבעל המפעל, והיא תטופל"
הגברת רכשה בנוסף וילה מפוארת באזור יוקרה, מכונית שרד חדשה, רהיטים ושטיחים, ועוד רשימה ארוכה של פריטים יקרים... כל הרכישות נעשו בצורה בלתי שפויה, מחמת הבעיה הנפשית החמורה, שמאופיינת בהתנהגות חריגה של פעלתנות יתר
כעת בא ראובן ושואל: האם עלי לשוב אל ידידי שמעון ולהשיב לו את ה-500 שקלים, כי התברר שלא הייתי סנדק?...
האם בכל זאת מותר לברך על הבשמים ולהתכופף ולהריח בהם, או שמא מכיון שנקטפו תוך חילול שבת, אין להריח בהם?
"כל היום כשר למילה, אלא שזריזין מקדימים למצוות ומלין מיד בבוקר", ולכן חשבתי שבע"ה אקיים את הברית בשעת בוקר מוקדמת
באחד הימים, יצא ראובן לפגישה עסקית, ולקח עמו צרור של אבנים יקרות כדי למכרן. את צרור האבנים היקרות החזיק בידו, ולפתע, אירע אסון - הגיח שודד אלים, חטף מידו את האבנים, ונמלט מהמקום
האם הם צריכים להחזיר לשמעון את כספו, כיון שאחרי הכל לא נזקקו לכסף שנתן, או שמא יוכלו להשאירו בידם, ובפרט לאור העובדה שגם כעת הם זקוקים לכסף, כי הפרוטה אינה מצויה בכיסם?...
הבעל בא ומבקש לשאול: לאחר שנראה בעיני כי לכאורה אני ממצה את ההשתדלות הנצרכת למען רעייתי (ביחס חם ואוהב, ברכישת מתנות וכו'), ובכל זאת זוכה ליחס אכזרי מצד אשתי ה'קשה' - מהיכן אפוא אוכל לשאוב חיזוק, ולא ליפול חלילה לזרועות הייאוש והעצבות?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה