לעזוב את הקן
אחריות לגורל בני המשפחה או פרדיגמה ילדותית המונעת מפחד? אולי הגיע הזמן לפרוש כנפיים
אחריות לגורל בני המשפחה או פרדיגמה ילדותית המונעת מפחד? אולי הגיע הזמן לפרוש כנפיים
ניסיתי לישון בפינת הרחוב על חתיכת קרטון ישנה. כעבור תקופה עברתי לפנימייה מלאה בילדים עזובים ונשכחים שחרב עליהם עולמם. "אני לא רוצה להיות פה", אמרתי לעצמי. "אני רוצה להיות חלק ממשפחה". משל עם מוסר השכל
הוא נולד למשפחה מוסלמית בכווית, גדל בירדן, והיה צריך לנסוע עד הקצה השני של העולם כדי לגלות, ממש במקרה, שהוא בכלל יהודי. היום הוא לומד בישיבת "אש התורה" בירושלים, קופץ לנסיעות עסקים באבו-דאבי ומעלה לאתרי האינטרנט הערביים (הכי מפורסמים) תמונות שלו עם ציצית וכיפה. קבלו את סיפורו המופלא של מרדכי חלאווה
האם כסף שהועבר לפיצוי המשפחה על מות האב נידון כירושה ומתחלק בין האחים? ואולי הכל שייך לאלמנה?
אלעד בן יוסף נולד למשפחה מסורתית, אך גיל ההתבגרות הסיט אותו מהדרך. ודווקא בכלא הצבאי שוב החלה לבעור בו האמונה
האזנתי בקביעות לתוכנית רדיו יומית של שדרן אשר התחיל בתהליך חזרה בתשובה, וזיכה את המאזינים בדברי תורה. אבל המשפחה התנגדה נמרצות > מיומנה של בעלת תשובה
התחברתי ליהדות בדיוק בתקופה בה הרגשתי שאין מנוס מהתסכול, כשהייתי זקוקה לחיזוק יותר מתמיד, כשהפכתי לאדם עוין כלפי המשפחה שלי
מעורבות יתר בחיי בני המשפחה, עלולה לדכא רצונות, לפגוע ולשתק את מערכת קבלת ההחלטות. צריך לדעת מתי לתת מרווח ולהרפות
בקשתה של האם טרם פטירתה התמלאה במלואה. בנה בניהו הועבר למשפחה בצפון, ושתי אחיותיו למשפחה בדרום, ובכך נגזר על היתומים – מעבר לצער היתמות – גם ניתוק כפוי ממשפחתם המורחבת
הרב יוסף פרידמן, מנחה נישואין ומשפחה, פורט את הסיבות לחוסר נתינה מצד בני הזוג, ומסביר כיצד במאמץ לא גדול יוכלו לקנות בנפשם את מידת הנתינה. הדרך אל הלב
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה