הרב יצחק זילברשטיין

באותו ערב אכלו הבחורים את הלחמניות. אלא, שלאחר מכן התברר שהלחמניות כלל לא היו מיועדות לחלוקה, ובטעות הונחו לצד דלתו של ראובן...

למרבה הפלא, הגנב לא התרגש במיוחד מהתביעה נגדו: "לא גנבתי מאומה – הצטדק – שהרי המכשירים שעמדו לשריפה, היו הפקר גמור, ולא מן הנערים זכיתי בהם אלא מן ההפקר!"

וכאן אירע דבר מזעזע ביותר. כאשר פתחנו את דלת הבית, קפאנו על מקומנו... הבית התמלא בעשן, כשכל המשפחה ישנה בשלווה על מטתם. רצתי אחר מקור העשן, והבחנתי בשמיכה המכסה את אחד הילדים הקטנים שבוערת באש

פשוט מאוד, המוצא סיפר כי במוצאי שבת מצא באוטובוס הבין-עירוני, ארנק עם הרבה כסף מזומן, חיפש פרטים מזהים אודות בעליו, ולא מצא שום פרט, מלבד פתק אחד קטן - שטר ההלוואה... בשטר מופיע שמי המלא, ואז חיפש בספר הטלפונים את השם הזה, עד שהגיע אלי... הוא התעניין אם ידוע לי אודות בעל הארנק

יש לך שלוש שעות לבכות ולצעוק... אף אחד לא שומע אותך כאן – רק הקב"ה. תבכה תצעק ותתחנן..."

האיש תיאר באופן מזעזע את מצב שלום ביתו המעורער במשך שנים ארוכות, ואת היסורים הקשים שמלפפים אותו ואת אשתו בגין חורבן ביתם...

התשובה לכך היא, שהלא תראה, כי היין שהוא במרתף, ומונח בחבית סתומה, והנה בעת שדורכים את הענבים בגת, אף שהיין שבחבית רחוק מאוד ממקום הדריכה, הוא מתנועע מאליו, והוא פלא!

"כיצד אתם מעיזים לעשות איפה ואיפה?! אם שנינו הזקנו יחד, הרי שעלינו לשלם שווה בשווה!...". חשב-השכר הגיב: "אַפְנה את התלונה לבעל המפעל, והיא תטופל"

הגברת רכשה בנוסף וילה מפוארת באזור יוקרה, מכונית שרד חדשה, רהיטים ושטיחים, ועוד רשימה ארוכה של פריטים יקרים... כל הרכישות נעשו בצורה בלתי שפויה, מחמת הבעיה הנפשית החמורה, שמאופיינת בהתנהגות חריגה של פעלתנות יתר

כעת בא ראובן ושואל: האם עלי לשוב אל ידידי שמעון ולהשיב לו את ה-500 שקלים, כי התברר שלא הייתי סנדק?...