תחרות הסיפור הקצר: כיבוד הורים
ויתרתי על לימודים יוקרתיים, על נוחות - אבל על דבר אחד לא וויתרתי. מידי ערב, היתי לומד תורה בכולל-ערב הסמוך. למדתי שם שיעורי תורה וגמרא עד 11 בלילה. לא משנה כמה עייף הייתי
ויתרתי על לימודים יוקרתיים, על נוחות - אבל על דבר אחד לא וויתרתי. מידי ערב, היתי לומד תורה בכולל-ערב הסמוך. למדתי שם שיעורי תורה וגמרא עד 11 בלילה. לא משנה כמה עייף הייתי
הקורונה הביאה לחיים שלנו דברים שונים ומשונים שלא העלינו בדעתינו שיכולים לקרות לנו. יש שיאמרו לטובה ויש שיגידו פחות, אבל מה שבטוח הוא, שהתקופה הזאת גרמה לנו לגלות על עצמינו דברים שלא הכרנו בנו קודם. האם זה תמיד טוב? מה אפשר לקחת מזה להמשך חיינו ומה עדיף לזרוק? כל האמת מאחורי המסכה
יש להבין כי הגוף שלנו חכם. הוא יודע לבצע את המוטל עליו, אבל כל מה שהמוח מצייר - הגוף מייצר, ואם נצייר גוף קטן, חלש וחסר אנרגיה - זה מה שנקבל
היא באמת לא אשמה, כאבה לה הבטן, היא לא תכננה את זה בדיוק כשאת בדלת ליציאה... אבל זה לא משנה, זה מעצבן אותך נכון?
אוריגמי זו מלאכה שיכולה להראות מסובכת לפעמים, אבל אם עוקבים אחרי ההוראות ומקפלים בדיוק כמו בסרטון, יכולים ליצור קופסה מרשימה בצורת כוכב. צפו
הרב יהודה אריה ז"ל הלך לעולמו, וארגון הידברות מוסר את תנחומיו לבנותיו, הרבניות חדווה שטרית, מיכל אוחנה ולכל המשפחה האבלה. מן השמיים תנוחמו
מהו סדר ההלוויה? מה סדר הקבורה? מה אומרים? מה עושים? ומה לא עושים? מדריך לאבלים, ולמלווים את הנפטר
"אני מצטער שנחשפתי לכל זה", הוא מצביע על מחשב הנייד שמונח על ברכיו. "אבל אני מכיר את עצמי היטב. אין סיכוי שאעזוב את הכול"
אבל בתור מישהו מבפנים, זה לא כל כך קסום כמו שזה נשמע, האור הזה שכולם מדברים עליו, כנראה טמון ממש ממש עמוק, כי רוב הזמן אנחנו מתעסקים בכל מיני סוגיות "אשטמו ארציות"
הוא ניגן עם אומנים מן השורה הראשונה, חי בתל אביב, עבר לגור במדבר, ומשם קפץ לניו יורק, עם הידיעה שיש משהו ביהדות שמושך אותו. אבל רק בבלגיה, כשהוא נשוי ואב לבת, הוא קיבל אומץ ללכת על זה עד הסוף
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה