סיון רהב מאיר: מה הכותרת הראשית אצלנו?
לא כל דבר צריך לשתף, מעשים טובים של בני נוער, לזכור את "השופט כל הארץ" והתפקיד שלנו בכל הבלגן
לא כל דבר צריך לשתף, מעשים טובים של בני נוער, לזכור את "השופט כל הארץ" והתפקיד שלנו בכל הבלגן
מה משותף לכל חמשת האירועים האלה? הם שברו את השגרה היומיומית שלנו וניפצו אותה, הם ביטלו את הכללים הרגילים שהיינו בטוחים שיתקיימו לנצח
אלפי שנים, במצבי משבר קשים הרבה יותר, מצאנו נחמה בפסוקים הנצחיים האלה. דווקא בלעם שמגיע מבחוץ, רואה טוב יותר מי העם הזה, מה חוזקו ומה עתידו
מה שראינו השבוע אינו ניצחון בבחירות של השמאל, אלא ניצחון המידות הרעות על המידות הטובות בימין
הציבור לומד להסתכל על המציאות ולומר תודה. בואו נאמץ את המנגנון הזה מפרשת השבוע - אלינו השבוע: אין שום חג כרגע, אבל משהו באוויר נורא חגיגי
הדברים שלמדנו השבוע מהרבי מלובביץ' זצ"ל, הסיפור המרגש של ר' אלעזר גפנר, מהרוגי מירון, הדברים שיש לרופאה עם שיתוק המוחין לומר לנו, המשמעות של פרה אדומה, וגם: אפשר כבר לנשום
"שלום הרב בנדר", כתבתי בתגובה במייל למנהל בית הספר. "הילדים שלנו כבר לא לומדים אצלכם, אבל לימדת אותנו השבוע משהו"
כשמסתכלים מקרוב, מגלים עד כמה בני הבית משפיעים עלינו, בשיחות הקטנות בין המטבח לסלון. פרשנינו לומדים מכך כמה חשוב לבדוק מי האנשים הכי קרובים שמקיפים אותנו
היעד של העם היהודי הוא יותר מאשר רוב של 61 אצבעות בכנסת או העברת תקציב. זה חשוב מאוד, אבל לפני 27 שנים נפטר מנהיג שהזכיר לנו כל הזמן שהסיפור שלנו גדול יותר
הביטחון האמיתי של ישראל, שלוש תובנות מדורון שפר, הבחירה בין קרח למשה רבנו, והדיבור הראשון של הבוקר
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה