רוח
אם אשכחך ירושלים - הרב יצחק פנגר
הרב יצחק פנגר בדרשה מרטיטה שצולמה בערב תשעה באב. בהרצאה זו מבכה הרב על חורבן בית המקדש ומרבה במעלת האחדות ואהבת החינם, כמו כן נוגע הרב בנושאי הנסיונות הרוחניים הקשים הפוקדים את דורנו, ומתווה דרך להצלחה.
מאמינים? אז מקיימים
כולנו עברנו סיפור חיים מעניין, כיצד הגענו ליהדות ומה גרם לנו לשנות דרך חיים ולחסות תחת כנפי השכינה. זה, מסתבר, החלק הקל של התהליך. החלק הקשה הוא העת בו צריך ליישם את מה שמאמינים בו. כשאליהו ורונית אפרתי הגיעו לצומת בה הבינו שאם לא יעשו צעד דרסטי בחיים - לא יתקדמו ברוחניות כפי שרצו, הכל קיבל זווית חדשה. הוא עזב את העיסוק בהילינג, היא סגרה קליניקה מצליחה בתל אביב, וכיום הוא אברך בכולל והיא מנחת סדנאות לנשים בשיטת ימימה. קבלו סיפור מרתק על אנשים שהבינו בצורה מושכלת וברורה, שלא מספיק להאמין בדרך מסויימת - צריך גם ליישם אותה
שים לב! יצר הרע לפנייך
כאשר עלינו לדאוג לעניינים גשמיים, על פי רוב אנו מחושבים ושקולים, ונזהרים שלא לעשות פעולה שתפגע בנו או בבני משפחתנו. כך בכל הנוגע לפרנסה, לבריאות, למעמד חברתי וכו'. הבעיה, שדווקא בתחום הרוחני, שחשוב הרבה יותר מהתחום הגשמי, אנו לא עוצרים להתבוננות ולא שוקלים את מחשבותינו ומעשינו כראוי. התוצאה - בזבוז חיינו על דברי שטות, הבל וריק. הרב זמיר כהן, במאמר מחזק ומעורר במיוחד, על דרכו הערמומית והמתוחכמת של היצר הרע להסיח את תשומת ליבנו מהעיקר, ולסמא את עינינו יום אחר יום
כבר 2000 שנה בשבי - מדוע אנחנו מתאבלים?
חורבן בית המקדש בעינינו, הוא אחד המושגים העלומים והסתומים, שאנו לא ממש מבינים כיצד הוא נוגע לנו. מה חסר לנו היום, שצריך כ"כ לבכות על חורבן בית מקדש שנחרב לפני 2000 שנה? הצצה קטנה לחיים של אז, עשירים וגדושים ברוחניות
אל תיבהלו, בסך הכל רציתי לספר לכם איך זה לחיות עם מאניה דיפרסיה
פוסט אמיץ של מתן אליהוא בו הוא מספר על חייו עם התנודות הקיצוניות במצב הרוח המאפיינות את המאניה דיפרסיה
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה