הנהגת הרב עם התלמידים
מילה טובה או גערה? מה היחס הנכון שיש למחנך לנהוג בתלמידיו?
מילה טובה או גערה? מה היחס הנכון שיש למחנך לנהוג בתלמידיו?
אילו ההורים שלנו היו נותנים לנו יותר חום ואהבה (כמו לשכן) היה לנו הרבה יותר קל להעניק אהבה לילדים שלנו. אילו היו נותנים לנו קצת יותר עצמאות (כמו שכתוב בעיתון), היינו מסתדרים יותר בקלות בחיים. אילו היינו רואים אצלם זוגיות טובה (כמו אצל החברים שלנו), היו לנו חיי נישואין יותר טובים. אילו היו קצת יותר מקשיבים לנו (כמו שהקשיבו לגיס שלנו) לא היינו כאלה חסרי בטחון... אבל מה לעשות?! לא קיבלנו את מה שרצינו - אלא את מה שבורא עולם נתן לנו, ומסתבר, שהוא יודע מה שהוא עושה. עוד מסתבר, שאם נקבל באהבה את מה שהוא נתן לנו, ונדע להתכופף לכך, נקבל את המפתח הנכסף לאושר, לשלווה ולרוגע נפשי
מידת התפארת מלמדת אותנו על הכוח של המילה הטובה, שכן פאר ורפא – הן אותן האותיות
עלינו לזכור תמיד: הקב"ה הרעיף על כל אדם שפע טובה וברכה, ורק עצת היצר היא למקד את מבטו במה שנראה קשה וחסר
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה