התאמת המחמאה למקבל
כדי לקיים במחמאה מצות "ואהבת לרעך כמוך", עליה להיות תואמת לצרכיו של מקבל המחמאה - בסוג המחמאה, באיכותה ובתדירות שבן - הזוג מצפה לה
כדי לקיים במחמאה מצות "ואהבת לרעך כמוך", עליה להיות תואמת לצרכיו של מקבל המחמאה - בסוג המחמאה, באיכותה ובתדירות שבן - הזוג מצפה לה
מדוע "נמאס לך"? למה אינך שבע רצון? איך זה שאתה מאוכזב? משום מה אתה חש ש"זה לא זה"?
כשאנחנו אומרים - "קבלה" אנחנו בדרך כלל מתכוונים ל"קבלת הארי זכרו לברכה". קבלה זו נסמכת על אדני הזוהר הקדוש ובאה לידי מיצוי בשיטת הכוונות של הרש"ש הקדוש
לעיתים, אחד מבני הזוג כועס, רוגז וצועק בעקבות מאורע פעוט - חפץ שנשבר, מאכל שנשפך, בגד שנקרע, מילה מכוערת שנאמרה. איך נמנעים מכך?
בראש השנה בין שאר תפילותינו התפללנו גם את התפילה הבאה: "אלוקינו ואלוקי אבותינו, מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקריך והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך. וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה"
אחת מהתכונות הגרועות המצויות באדם, היא תכונת הכעס. לא רק התורה רואה בכעס תכונה שלילית, גם החברה האנושית דנה את הכעס כתכונה גרועה ביותר
מתברר כי חז"ל ידעו את חשיבות הסטריליות בעת ביצוע ניתוח
בתנאים מסוימים קיימת אפשרות של יציאת נפש האדם מתוך גופו מרצון, ושיבה אל הגוף מתוך בחירה לאחר שוטטות במרחקים שונים
כל זמן שהתפיסה המדעית הייתה שבכוח הזרעה אחת ליצור רק ולד אחד, הבינו אנשי המחקר שתאומים נוצרים כתוצאה משתי הזרעות, שלישייה משלוש, וכן הלאה. האם זאת תגלית של המדע המודרני?
ידוע ומפורסם כי השאיפה של העם היהודי לאורך כל אלפיים שנות הגלות, ובטחונו המלא כי יום יבוא והוא ישוב לארצו - ארץ ישראל, נבעו דוקא מתוך נאמנות העם לתורת ה', ואמונתו המוחלטת בכל הכתוב בספר על-אנושי זה
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה